התיקון שלך הוא חלק מהתיקון של העולם. מהתפילות של ראש השנה אנחנו לומדים כי כילוי הרוע בעולם הוא בסיס להמלכת ה' בעולם. כך אנחנו אומרים "וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ" ומיד אחר כך "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ". מלכות ה' לא יכולה להתגלות אלא בעולם שמתוקן מהרוע והרשע.
אחת מהפנים הרעות ביותר של הרשע היא הניצול המיני שמוגדר בתורה כרצח. רק שבשונה מרצח רגיל שמתרחש בזמן קצר, הנפגע או הנפגעת סובלים מהרצח הנפשי שלהם כל הימים במשך שנים רבות.
ההחלטה של הנפגעים לתקוף את הפוגע היא התרומה הגדולה שלהם לכילוי הרוע ולהמלכת ה' בעולם. העזרה שלנו לנפגעים, היא התרומה הגדולה שלנו לאותה מלאכה חשובה. הדרך העדיפה לכילוי הרוע היא כמובן בחזרה בתשובה של הפוגע. אבל כששערי תשובה ננעלים והרשעים לא מחפשים דרך תשובה. חייבים לדון אותם על פי דרכה של תורה. כשתושבי סדום לא מסכימים – העיר עולה בלהבות השמימה. זה נכון בסדום, וזה נכון גם בכל מקום שיש פגיעות מיניות.
ההחלטה השניה החשובה היא ההחלטה להצליח בחיים. נצחון הוא לא רק בעונש לפוגע. הנצחון על הרע מתרחש בהצלחה שלך. במחשבות החיוביות שלך. בחתונה שלך. אחת הרעות שהפוגעים עושים היא נטיעת רגש אשמה אצל הנפגעים. הם אומרים לנפגעות המנוצלות שהן אשמות. הם המפתות, השותפות לפשע. הם מפחידים אותן לא לגלות כדי שלא יוקיעו אותן. הם גם אומרים לנפגעות כי אף אחד לא יאמין להן כי הן קטנות וחלשות ואני (הפגוע) חזק ומוכר וידוע. כך הפוגעים מנסים לנטרל את האפשרות שהנפגעת תספר על הפגיעה לאחרים.
אם את רוצה לנצח את הרוע, את חייבת להצליח. את חייבת להתקדם. אסור לך להיכנע למחשבות השליליות שאת אשמה חלילה. טמאה, פגומה או מחוללת. ההפך הוא הנכון. את נקיה וטהורה, את זכה לגמרי. גם אם נפלת פעם בחטא זה או אחר, כל הכאב והסבל שעברת עם השנים זיכך אותך לגמרי. את ממש נקיה וטהורה כלבנה.
תביאי אור לעולם. תביאי חיים. תחשבי טוב. תתחתני ויהיו לך ילדים מתוקים מאירי פנים, האור שלהם יסלק את כל החושך בעולם. אמן.

כתב במגן אברהם (תקנד ס"ק ו) "בפוזנא נוהגין שאין אומרים תהלים ושיר היחוד רק למחרתו אומרים של אמש ושל היום ובמדינה זו נוהגין לאמרם במנחה (של תשעה באב עצמו) אף על גב דאסור בתלמוד תורה כל היום. צריך לומר דסבירא ליה כיון שאומרים דרך בקשה שרי לאומרו במנחה, ומהי טעמא מקילין בתפילין במנחה".

אמנם המשנה ברורה (תקנ"ד ס"ק ז) וכה"ח (תקנ"ד ס"ק כ) החזיקו במנהג פוזנא שלא אומרים תהלים ושיר הייחוד.

ומי שיש לו קביעות לומר תהילים כל יום, יאמר אחרי תשעה באב את התהילים של אותו יום ושל אתמול (אשל אברהם אות ו').

אמנם כל המזמורים העוסקים בחורבן מותרים בתשעה באב, ובהם מט, עג עד עז, עח, עט, פג, פח על נהרות בבל – קלז. ויכול לקרוא את כל הפרקים שיש בהם נבואות חורבן, אבל לא יקרא את פסוקי הנחמה שבהם.

ויהי רצון שנזכה להיגאל גאולה שלמה ברחמים. אמן ואמן.