הרב שמואל אליהו

איבדתי בעל במלחמה, מה עושים?

ט' כסלו התשפ"ד(22/11/2023)
זמן קריאה: 4 דקות

שיתוף

שלום הרב,
איבדתי את בעלי האהוב, לוחם סיירת במילואים, בקרב בקיבוץ בארי.

בימים אלו יש לי אמונה חזקה מאוד
שאנחנו נמצאים בתהליך אמיתי של גאולה.
אני מאמינה שזה עובר בראשם של רבים.
הדבר היחיד שאני חושבת עליו ומתעסקת בו הוא שהמשיח עוד שניה כאן.
אני לא רואה שום אופציה אחרת,
ולא רואה את הסיפור הזה נגמר אחרת.

עם זאת, יש בי חשש שנפספס את ההזדמנות הזאת,
ולכן רציתי לשאול את הרב מה אני יכולה לעשות בשביל זה?
איך מכניסים את זה יותר ויותר עמוק לתודעה של כולם?

האם זו משימה ענקית ולא הגיונית?
האם נשאר לנו רק להתפלל ולחכות שזה יבוא?

תשובה:
שלום וברכה.
קראתי את הפתיחה של השאלה שלך וחשוב לי מאוד לומר לך כי אילולי בעלך והחיילים שיצאו איתו ביום הראשון של המלחמה, הטבח וההתעללות והאונס היה פי כמה וכמה, מאות ואלפים היו משלמים בחייהם אילולי הקרבן הגדול שלכם. רק בזכות אנשים שמסרו את נפשם בפועל, ניצלו כל אותם אלפים ורבבות מידי הרוצחים הללו.
זה קרבן שלך וזה קרבן שלו, וזה קרבן של הילדים שלכם. ואנחנו מרגישים שכל מילה שנכתוב לא תוכל להביע את תחושת התודה וההערכה שצריכים לומר לכם.

חשוב לי לומר גם, כי גם אנחנו שגרים בצפון הרגשנו מאויימים בשבת שמחת תורה כששמענו מה קרה בדרום. חששנו מהחיזבאללה וחששנו מערביי הגליל שנקראו על ידי החמאס להיות שותפים במלחמה כמו ערביי הערים המעורבות וכמו ערביי יהודה ושומרון.
תוך כדי השבת הוצאנו קריאה לאנשים להצטייד בנשק כי הסכנה הייתה ממש קרובה. אין לנו ספק כי אילולי כל הלוחמים שעצרו את המחבלים בדרום, היו המחבלים בצפון מתלהבים ומתעוררים להעתיק את מעשי הטבח של החמאס לצפת ולטבריה, לעכו וללוד לאלון מורה ובית אל. מי יודע אם רוח הרשע של המחבלים לא הייתה מגיעה גם לשונאי ישראל בפריס וברומא.
לכן אני ממש מרגיש, כמו רבים אחרים, חוב של ממש לך ולבעלך ולילדים ששילמתם מחיר כל כך יקר. חשוב לי לומר כי אנחנו מכירים בזה שהצלתם בהקרבתכם את עם ישראל מאסון שהיה יכול להיות הרבה יותר חמור.

בענין שאלתך. בוודאי שאנחנו נמצאים בעת הגאולה, במאה השנים האחרונות הגיע לארץ ישראל חצי מעם ישראל, והעליה לא מפסיקה. במקום לברוח אנחנו נלחמים ומקיימים "וּרְדַפְתֶּם אֶת אֹיְבֵיכֶם וְנָפְלוּ לִפְנֵיכֶם לֶחָרֶב".
את תהליך הגאולה אי אפשר לעצור, כך אומר הנביא ישעיהו. "הַאֲנִי אַשְׁבִּיר וְלֹא אוֹלִיד יֹאמַר ה' אִם אֲנִי הַמּוֹלִיד וְעָצַרְתִּי אָמַר אֱלֹהָיִךְ". (ישעיה סו ה). "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל: כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם כִּי אִם עָשָׂה אֶת אֲשֶׁר חָפַצְתִּי וְהִצְלִיחַ אֲשֶׁר שְׁלַחְתִּיו". (ישעיה נה י-יא).
אלוקים כרת על הגאולה העתידה ברית "וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וכו'". השאלה היא מתי היא תבוא, האם מאוחר או מוקדם, בעיתה או אחישנה?

אפשר לזרז את הגאולה על ידי שינוי התודעה של העם. זה מה שקרה לנו בשעות הראשונות של שבת שמחת תורה ובזכות שינוי התודעה שנכפה עלינו אנחנו מנצחים. אבל אפשר לשנות תודעה גם בלי מלחמה.
כך אברהם אבינו מנצח את ארבעת המלכים במלחמה של ממש, אבל באמת הנצחון הגדול שלו הוא שינוי התודעה של העולם. כך מתתיהו החשמונאי ובניו מנצחים את יוון בשדה הקרב, אבל באמת ההצלחה שלהם היא שהתרבות היוונית עברה ובטלה מן העולם.

המקום שאת נמצאת בו עכשיו הוא מקום שמוערך על ידי החברה הישראלית. יש בו סמלים שכל החברה הישראלית מתאחדת סביבם, סיירת. בארי, שמחת תורה. את יכולה להשתמש בסמלים הללו כדי להשפיע אומץ ואמונה וטוב על רבים רבים מעם ישראל.
את יכולה להיות חלק מאלו שמשנים את התודעה המחלישה והמקטינה לתודעה יהודית מחזקת ומעצימה. יש הרבה כלים איך לבצע את המשימה הזו, הדבר החשוב מכל הוא להחליט שלוקחים את השליחות הזו ומתחילים לבצע אותה.

עם ישראל ממש מחכה לאנשים שיעצימו אותו. וכשעם ישראל עוצמתי זה משפיע על כל העולם, כך אומר ה' ליעקב בפרשת ויצא "וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ". (בראשית פרק כח).
את יכולה לעשות. חזקי ואמצי. קולך ישמע, תשמיעי קול של אמונה, של גאולה, של שליחות. של גבורה, אפשר וצריך וה' יהיה בעזרך.

שיתוף

hse.org.il.txt