התורה קוראת לכל החגים חֻקַּת עוֹלָם. גם לפסח, גם לשבועות וגם לסוכות וליום כיפור. על כן, איך אמרו חכמים כי כל המועדים עתידים להתבטל חוץ מפורים ויום הכיפורים? הרי הביטוי חקת עולם נאמר על כל החגים, ובפרט במקרה של פסח שבו נכתבה המילה חק תשע פעמים. "וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה' לְדֹרֹתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ" (שמות יב יד).
התשובה היא שהחגים לא בטלים, כפי שהמצוות לא בטלות לעולם. ומה שאמרו חכמים "שכל המועדים עתידין ליבטל (ילקוט שמעוני משלי תתקמד), פירש ה"בני יששכר" שלא יחגגו את פסח על יציאת מצרים אלא על הגאולה העתידה, כפי שאמר ירמיהו: "לָכֵן הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֵאָמֵר עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדִּיחָם שָׁמָּה וַהֲשִׁבֹתִים עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם" (ירמיה טז יד).
עיקר השמחה
בגמרא כתוב כי היציאה משעבוד מלכות אדום, תהפוך לעיקר השמחה, והשמחה על יציאת מצרים תהיה טפילה לה. וכן חג הסוכות, שאותו נחגוג בעיקר על השראת השכינה שתהיה בבית המקדש בירושלים. כשם שחגג אותו שלמה המלך בעת הקמת הבית הראשון, בעת שהשכינה שכנה בתוך עם ישראל.
גם את חג שבועות נחגוג על מתן התורה שיהיה בירושלים, לעיני כל הגויים. מתן תורה שלא יהיה בכפיה כלל, מתן תורה שיהיה במדרגת הלוחות הראשונים ולא נחטא אחריו כלל, ועליו נאמר בנבואת ישעיה: "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם: וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה", אמן ואמן.