עד שמחת תורה הייתה מדינת ישראל "סטארטפ ניישן" קטר שמשך את העולם מבחינה טכנולוגית. כל חודש מכרנו לעולם עוד המצאה גאונית בתחום הסייבר, הטכנולוגיה, הרפואה או כלי הנשק. משמחת תורה אנחנו המצפן המוסרי של העולם. אנחנו בחזית המלחמה של התרבות מול הברבריות.
כאשר בנימין נתניהו עמד מול חברי הקונגרס האמריקאי ואמר להם כי זו מלחמה משותפת לכל העולם התרבותי והם צריכים להיות חלק ממנה הם עמדו על רגליהם והריעו לו ממושכות. הם באמת הריעו לכל עם ישראל שעומד בחזית המערכה העולמית של האור מול החושך. של הטוב מול הרע.
זה באמת התפקיד של בית המקדש. "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם" (ישעיהו ב). ירושלים מתקבלת כמו האור שמדריך את העולם כולו. "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".
החורבן בא כשאנשים שכחו את התפקיד של המקדש. או שידעו אבל לא היה איכפת להם. לכן הם לא באו למקדש. כך כותב ירמיהו במגילת איכה. "דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת מִבְּלִי בָּאֵי מוֹעֵד כָּל שְׁעָרֶיהָ שׁוֹמֵמִין". (א ד) זו הקינה הראשונה של מגילת איכה. איך עיר שהיתה מלאה אדם. שכל הגויים התייחסו אליה כמו רב – רַבָּתִי בַגּוֹיִם. איך עוד שכל המדינות ראו אותה כמו שרה שָׂרָתִי בַּמְּדִינוֹת . איך היא ירדה ממדרגתה כי היא שכחה את תפקידה.
כדי שבית המקדש יבנה אנחנו צריכים להבין כי התפקיד שלנו הוא להביא אור ,אמונה וצדק לכל העמים בעולם. במקום הזה אנחנו נמצאים עכשיו. צריך ללמוד אותו. להעצים אותו לחזק את המקום הזה, ככל שנעצים את התובנה הזו ונפעל על פיה – יותר מהר יבנה בית המקדש השלישי.
