הרב שמואל אליהו

איך מנצחים את מלכות ישמעאל?- כשייפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד

כ"ט חשון התשפ"ד(13/11/2023)
ראשי פרקים

שיתוף

קול צופייך, פרשת תולדות תשפ"ד, גליון מספר 1173

עד שלא מת אברהם – ישכון, משמת אברהם – נפל

וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן, עַל־פְּנֵי כָל־אֶחָיו נָפָל

בסוף פרשת חיי שרה כתוב שהיו לישמעאל שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר נְשִׂיאִ֖ם, שוכנים בְּחַצְרֵיהֶ֖ם וּבְטִֽירֹתָ֑ם, "וַיִּשְׁכְּנ֨וּ מֵֽחֲוִילָ֜ה עַד־שׁ֗וּר אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מִצְרַ֔יִם בֹּאֲכָ֖ה אַשּׁ֑וּרָה עַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו נָפָֽל" (בראשית כה).

הביטוי נָפָל שונה ממה שנאמר בהבטחה להגר על ישמעאל "וְהוּא יִהְיֶה פֶּרֶא אָדָם יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ וְעַל פְּנֵי כָל אֶחָיו יִשְׁכֹּן" (בראשית טז). ומסביר רש"י בשם חכמינו כי "עד שלא מת אברהם – ישכון, משמת אברהם – נפל". שבמיתת אברהם ירד ישמעאל ממדרגתו הרוחנית והחל ליפול.

נפילת ישמעאל סמוכה לצמיחת יצחק

לפני שנים רבות הראה לי מרן אבא זצוק"ל את דברי בעל הטורים הקצרים כי סמוך לנפילה של ישמעאל מתחילה תקופת משיח בן דוד. "על פני כל אחיו נפל, וסמיך ליה ואלה תולדות יצחק. לומר כשיפול ישמעאל באחרית הימים אז יצמח בן דוד שהוא מתולדות יצחק". ויש בדבריו סוד גדול שמבואר במקומות אחרים בדברי חכמינו, כדלקמן.

ארבע מלכויות ללא מלכות ישמעאל

חכמינו בגמרא ובמדרש מזכירים תמיד את ארבע המלכויות: בבל, פרס ומדי, יוון, ואדום היא רומי (רבה בראשית ב ד מדרש תהילים נב). והסבירו כי הקב"ה הראה לאברהם בברית בין הבתרים לא רק את גלות מצרים, אלא את כל ארבע הגלויות בארבע המלכויות שימלכו על ישראל לאורך כל ההיסטוריה, כשכל מילה מארבעת המילים "אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת" מציינת מלכות אחרת.

אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁעֲלֵיהֶם בֶּן דָּוִד יִצְמַח

בפרקי דרבי אליעזר מוזכרים גם הישמעאלים, לא כ"מלכות" אלא כ"בני ישמעאל", וכך כתוב שם: "וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו". אֵימָה – זוֹ מַלְכוּת רְבִיעִית, (אדום, רומי, נצרות) דִּכְתִיב (דניאל ז, ז) בָּהּ דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא. חֲשֵׁכָה – זוֹ מַלְכוּת יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. גְּדֹלָה – זוֹ מַלְכוּת מָדַי וּפָרַס, שֶׁגָּדְלָה לִמְכֹּר אֶת יִשְׂרָאֵל בְּחִנָּם. נֹפֶלֶת – זוֹ מַלְכוּת בָּבֶל, שֶׁבְּיָדָם נָפְלָה עֲטֶרֶת יִשְׂרָאֵל. עָלָיו אֵלּוּ בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל שֶׁעֲלֵיהֶם בֶּן דָּוִד יִצְמַח, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב, יח) אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ" (פרקי דרבי אליעזר פרק כח, ילקוט שמעוני תורה פרשת לך לך רמז עו, דעת זקנים מבעלי התוס' בראשית טו).

נשיאם ולא מלכים

הסיבה שבגללה ישמעאל לא נקרא מלכות היא בגלל שבפסוק כתוב על ישמעאל פעמיים "נְשִׂיאִם" ולא מלכים. "וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל". ודייקו המפרשים שיש לישמעאל "נשיאים ולא מלכים" (מלבים על בראשית יז כ, אברבנאל על בראשית כה). לכן הם לא נמנים ביחד עם ארבע המלכויות למרות ששלטונם גדול בעולם והם הציקו רבות לעם ישראל, כפי שיבואר בהמשך.

בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם

גם בימינו אין באמת מדינות ערב, יש שבטים שונים שנאמנים רק לעצמם ואין להם נאמנות למדינה. כך מסביר המזרחן ד"ר מרדכי קידר כי החלוקה האמיתית במזרח התיכון היא על-פי גבולות של שבט וקבוצה אתנית ולא על-פי גבולות של מדינה. כולנו רואים איך הערבים בתוך המדינות הורגים זה את זה באכזריות בלבנון, בסוריה, בעירק, בלוב, באלגיר, בסודן, באפגניסטן, אין להם נאמנות אחד לשני כאילו הם מדינה אחת. כל המלחמות באזור מתחילות בטעות של האימפריות שלא הבינו את הכלל הזה, חילקו את הערבים למדינות ועמים וציפו כי כל השבטים יתאחדו תחת האזרחות הלאומית שהם יצרו. אבל אין שם באמת מלכות, המלכים במדינות ערב לא באמת שולטים ויש שם מהפכות ומרידות עם שפיכות דמים אין סופית.

המקומות היחידים שמשגשגים במרחב הערבי הם האמירויות שמצליחות בזכות העובדה שהם משפחה ושבט אחד שיש לו פועלים ועובדים רבים. אילו מומחי המעצמות היו לומדים היטב את הפסוק בספר בראשית (כה טז) היו רואים שכל זה נכתב בפסוק במפורש "אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם לְאֻמֹּתָם". הכול חצרות וטירות של שבטים שונים, אין שם מלכות שמחברת את כולם, רק נשיאות בלבד.

 

פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר

מלכות זו אמינות

מכיוון שאין שם מלכות, אין שום ערך להתחייבות שלהם. מדינת ישראל שילמה מחיר יקר בהסכמי אוסלו כי לא הבינה את הכלל הזה שאמר אותו דוד המלך ונאמר פעמים רבות. אין שום ערך למילה שלהם. ההתחייבויות שלהם לא מחזיקות מעמד אפילו לא לרגע. חכמינו אמרו שזו הפך התכונה של מלכות. "דאמר שמואל אי אמר מלכותא עקרנא טורי עקר טורי ולא הדר ביה" (בבא בתרא ג ע"ב). מלכות לא חוזרת בה, ואם היא מתחייבת לעקור הר, הם יעקרו אותו ולא יחזרו בהם.

סובלים שעבודם וכזביהם ושקרותם למעלה מיכולתנו

כך כותב הרמב"ם במילים מפורשות באיגרת תימן על הישמעאלים כשהוא נמצא תחת שלטון מוסלמי. "שרעתם חזקה עלינו, והם מתחכמים להרע ולמאוס אותנו" ועוד כותב "ושלא תעמוד על ישראל אומה יותר אויבת ממנה ולא אומה שהרעה בתכלית הרעה לדלדל אותנו ולהקטין אותנו ולמאוס אותנו כמוהם, שאפילו דוד המלך עליו השלום כשראה ברוח הקודש כל הצרות העתידות לישראל התחיל לצעוק ולקונן בלשון האומה מרעת בני ישמעאל ואמר (תהלים ק"כ ה'): 'אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר'. ואנחנו בעודנו סובלים שעבודם וכזביהם ושקרותם למעלה מיכולתנו שאין ביכולת האדם כח לסבול" (וראה עוד רש"י על כתובות סו ע"ב שאומר כי הם אומה שפלה. וכן המהר"ל בנצח ישראל יד "וכאשר תדע מענין הערביים האלו, שאין אומה יותר פחותה כמו אלו).

נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר

חוסר האמינות הזה מתחבא גם במילה נשיאים שעליה נאמר בספר משלי (כה יד): "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר". ועל כן פעמיים אומר דוד המלך בתהילים (קמד) "שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר: אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (ז-ח). וחוזר ואומר "הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה: פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר" (י-יא).

האבן עזרא מסביר כי כאשר דוד המלך מדבר על הערבים כי ימינם ימין שקר הוא קורא להם בלשון קדר (הערבים), שבועה, והם משקרים גם על דבר שכולם יודעים שהוא שקר גמור. "באו לספר בפה בודים גוזמא על שוא אף לשנות את הידוע" ונשבעים על זה "שכך גורלם" (רש"י שם).

ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה

כן מקונן דוד על לשונם הרעה של הישמעאלים בני קדר (בפרק קכ) "ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה: מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה". ועוד שהם מחפשים מלחמות תמיד "רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם: אַנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה". וכולנו יודעים מה רמת האמינות שלהם גם היום במלחמת עזה, שהם משקרים גם בדברים הידועים לכל בלי שום טיפת בושה.

 

לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם

בקום עלינו אדם – אדם ולא מלך

רבי חיים ויטאל שחי בדמשק, בצפת ובירושלים תחת שלטונם הכיר אותם היטב וכתב בספרו עץ הדעת טוב, כי מזמור קכד בתהילים נאמר על הישמעאלים, וכך כתב על תחילת המזמור "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל: לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם". שבגמרא נאמר כי יש סכנה יותר גדולה כאשר קם עליך "אדם ולא מלך" (מגילה יא ע"א). לאדם פרטי אין אחריות והוא לא חושב לטווח ארוך ובהיקף רחב כמו שחושבת מלכות. לכן הוא מסוגל להשמיד עם שלם ולא רואה את ההשלכות החמורות שיכולות להיות אחר כך לכל המדינה.

שקם הערבי ההוא, נביאם משפלות גדול לרום מעלות

וכותב מהרח"ו: "ולפי ששאר האומות תמיד היתה בהם ממשלה על שאר אומות, ולא כן ישמעאל שתמיד היו ערבים שוכני אהלים ומדברות ואין להם עסק עם זולתם אלא נמשלים ללסטים היוצאים ומקפחים בני אדם וחוזרין לאהליהם. וכמו שנאמר "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל" (עץ הדעת טוב קכד).

האנשים הללו שהתרגלו לחיות חיים בלי תרבות קיבלו לפתע ממשלה, "ואח"כ עתידין למלוך על העולם ועל ישראל, לזה אומר (תהלים שם ב) 'בקום עלינו' על דרך מה שנתבאר בספר הזהר (על פסוק שמות א ח) 'ויקם מלך חדש' – דבקדמיתא הוה שפיל מכל אומיא והשתא קם למלוכה. וביאר את אשר יאמרו אז ישראל בגלות ישמעאל שקם הערבי ההוא נביאם משפלות גדול לרום מעלות כנודע".

אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ

הרקע הזה מסביר את הרצון שלהם לבלוע אותנו חיים, כמו שכתוב באמנה של החמאס והרשות הפלסטינית. וכך הם אומרים היום בסיסמאות שלהם שהם רוצים את פלסטין חופשית מהנהר ועד הים. דהיינו בלי שום מקום לעם ישראל. כך מסביר מהרח"ו את המילים "אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ" – כלומר אזי בזמן זה הגלות החמישי הוא משונה מכל מה שעבר כי אז חיים היו רוצים לבלוע אותנו על דרך "ותבלען השבלים" – "ולא נודע כי באו אל קרבנה" כי ח"ו בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ רצונם למחות שם ישראל מתחת השמים כדמיון הדבר הבלוע שאין מציאותו נודע כלל וכאילו לא היה".

אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ

וכל זה שונה מארבע המלכויות שהיו קודם לכן "מה שאין כן בארבע גליות הראשונות אשר אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, כי גלותם יותר קל והיינו אז דומים למי ששטפוהו המים וגופו קיים ולא נבלע לגמרי, כי אז הנַחְלָה והכאב לא עָבַר אלא עַל נַפְשֵׁנוּ ולא על הגוף. מה שאין כן בגלות ישמעאל אשר בלעונו חיים בהיותנו בגוף ונפש מחוברים יחד". ועל זה אנחנו אומרים "אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים". ומודים לה' שניצלים מהם "בָּרוּךְ ה' שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם: נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ: עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".

הכוח להפיל את ישמעאל הוא באמצעות התפילה

ח"י ברכאן דצלותא שחרית מנחה ערבית שמצילות אותנו מהגזום

החיד"א מביא פירוש בשם הרמ"ע מפאנו שנחשב לאחד מגדולי המקובלים, וכך כותב החיד"א: "ראיתי בלקוטי הרמ"ע ז"ל כ"י (כתב יד) שכתב ג' פעמים 'אזי'". "אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ: אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ: אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים". שכל 'אזי' הוא בגימטרייה י"ח כנגד הברכות בתפילת י"ח. וכנגד שלוש התפילות כתב שלוש פעמים 'אזי'. "כי כל א' מהם סוד ח"י ברכאן דצלותא שחרית מנחה ערבית שמצילות אותנו מהגזום המפורש בכתוב (מציל מהרעה המוגזמת שלהם) 'אזי חיים בלעונו' כד"א 'בלעונו אדונים זולתך".

שורש הרשע שלהם בהמן

ממשיך החיד"א להסביר בשמו כי שלוש פעמים י"ח הם בגימטרייה נ"ד שזה מספר הרומז לשורש עמלק. שהמילה המן מופיעה במגילה ד"ן פעמים. ויש ד"ן אותיות בשמות של עשרת בני המן. "ויש ד"ן פעמים כתוב 'המן' במגילה, וכן ד"ן אותיות בעשרה בניו". מכאן נבין כי הכוח להפיל את המן ועמלק, כמו שלומדים מתפילת משה ומתפילת בני ישראל כנגד העמלקים היושבים בערד, הוא: "שהתפללו האבות על מפלתן ונענה אברהם בין הבתרים שנאמר לו 'דן אנכי' על מצרים שהיא סימן לד' גליות כנודע ומתוך התשובה אנו יודעים מה היתה תפלתו" (יוסף תהלות על תהילים קכד).

נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל נַאֲקַת הָעָם

על כוח התפילה לנצח את ישמעאל אמרו חכמים במדרש: "שִׁשָּׁה נִקְרְאוּ בִשְׁמוֹתָן עַד שֶׁלֹּא נוֹלָדוּ, וְאֵלּוּ הֵן: יִצְחָק, וְיִשְׁמָעֵאל, וּמשֶׁה רַבֵּנוּ, וּשְׁלֹמֹה, וְיֹאשִׁיָּהוּ, וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁיָּבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וכו'. "יִשְׁמָעֵאל מִנַּיִן. שֶׁנֶּאֱמַר "וְקָרָאתָ שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל". וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל? שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל נַאֲקַת הָעָם, מִמַּה שֶּׁעֲתִידִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, לְפִיכָךְ נִקְרָא שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נה, כ) יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם" (פרקי דרבי אליעזר פרק לב).

 

נוכחות ישמעאל בארץ ישראל – מילה של הקב"ה

וַוי עַל הַהוּא זִמְנָא דְּאוֹלִידַת הָגָר לְיִשְׁמָעֵאל

הכוח של ישמעאל לשלוט בארץ ישראל נובע מברית המילה. שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו את ארץ ישראל בזכות ברית המילה, שכך נאמר לאברהם בברית המילה: "וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם".

ובזוהר (חלק ב' דף לא:) "אִתְנְגִיד רִבִּי חִיָּיא, וּבָכָה, פָּתַח וְאָמַר, (בראשית יא) 'וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד' וַוי עַל דָּא, וַוי עַל הַהוּא זִמְנָא דְּאוֹלִידַת הָגָר לְיִשְׁמָעֵאל". אוי על אותו זמן שהייתה שרה עקרה ונתנה את הגר לאברהם ונולד ישמעאל ועשה ברית מילה.

וְאִינּוּן יְעַכְּבוּן לְהוֹן לִבְנִי יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא לְדוּכְתַיְיהוּ

"וְתָּא חֲזֵי, אַרְבַּע מְאָה שְׁנִין, קַיְּימָא הַהוּא מְמָנָא דִּבְנִי יִשְׁמָעֵאל, וּבָעָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲמַר לֵיהּ, מַאן דְּאִתְגְּזַר אִית לֵיהּ חוּלָקָא בִּשְׁמָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין. אֲמַר לֵיהּ וְהָא יִשְׁמָעֵאל דְּאִתְגְּזַר, אֲמַאי לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בָּךְ כְּמוֹ יִצְחָק". שואל הממונה של בני ישמעאל: למה בני ישמעאל לא מקבלים חלק בירושת ארץ ישראל? הרי הם עושים ברית כמו בני ישראל. עונה להם ה' כי הם לא עושים את הברית לפי ההלכה. ענה ואמר שר בני ישמעאל: "וְעִם כָּל דָּא, כֵּיוָן דְּאִתְגְּזַר לָא יְהֵא לֵיהּ אֲגָר טָב בְּגִינֵיהּ?". עם כל זה לא מגיע לישמעאל שכר בארץ ישראל?

וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, לְמִשְׁלָט בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, כַּד אִיהִי רֵיקַנְיָא מִכֹּלָּא

"וּזְמִינִין בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, לְמִשְׁלָט בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, כַּד אִיהִי רֵיקַנְיָא מִכֹּלָּא, זִמְנָא סַגִּי, כְּמָה דִּגְזִירוּ דִּלְהוֹן בְּרֵיקַנְיָּא בְּלא שְׁלִימוּ. וְאִינּוּן יְעַכְּבוּן לְהוֹן לִבְנִי יִשְׂרָאֵל לְאָתָבָא לְדוּכְתַיְיהוּ, עַד דְּאִשְׁתְּלִים הַהוּא זְכוּתָא דִּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל". ועתידים בני ישמעאל לשלוט בארץ ישראל כשהיא ריקה הרבה זמן. כמו שברית המילה שלהם ריקה מתוכן. והם יעכבו את בני ישראל לחזור למקומם בארץ ישראל עד שתיפסק הזכות של בני ישמעאל.

וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא

על הזמן שהם מעכבים את עם ישראל נאמר בספר דניאל (יב) "וּבָעֵת הַהִיא יַעֲמֹד מִיכָאֵל הַשַּׂר הַגָּדוֹל הָעֹמֵד עַל בְּנֵי עַמֶּךָ וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא". הצרה המדוברת היא הצרה של שליטת ישמעאל בארץ ישראל (אבן עזרא, מצודות). ומיכאל השר הגדול הוא סנגורם של ישראל שמשמיע את זכויות עם ישראל, במיוחד בעת תפילתם.

ומהי הזכות? שעם ישראל שומר על ברית המילה שלו. וככל שנשמור יותר על קדושת הברית, כך אנחנו מזרזים את הגאולה של עם ישראל ואת היכולת שלו לנצח את הקליפה של ישמעאל.

מתוך מפלת ישמעאל צומח כוחו של משיח

והיכן שרייה, אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודא

חכמינו מספרים לנו כי המשיח צומח בתוך בירת הערבים, כמו שמשה צמח בתוך ביתו של פרעה. למד את כוחו וניצח אותו. "ולכך אמר כאן כי דירתו הוא בבירת ערבא, כמו שהיה משה רבינו עליו השלום גדל בפלטין של פרעה. כי המשיח הוא דבק בהעדר אותה אומה" (מהר"ל נצח כו). מכיר את כוחה ויודע להילחם בו.

מי שמגלה לנו כי המשיח גדל בעיר הבירה של הערבים זה רשב"י שמספר לנו מעשה על אדם שחרש בשדהו עם שור, ולפתע השור גועה באופן מיוחד. עבר עליו ערבי אחד ושאל את האדם שחורש: מי אתה? אמר לו: אני יהודי. אמר לו הערבי: שחרר את השור שלך ואת המחרשה, "אמר ליה למה, אמר ליה מקדשאי דיהודאי חרב. אמר ליה מנא ידעת, אמר ליה מגעת דתורך".

ממשיך רבי שמעון ומספר כי עד שהיהודי משחרר את השור מהמחרשה, געה השור פעם שנייה. אמר הערבי ליהודי: קשור שוב את השור והמחרשה ותמשיך לחרוש "דאתיליד פרקאי דיהודאי". נולד המשיח של היהודים ועל כך יש סיבה להמשיך את החיים, בסופו של דבר תבוא לכם הגאולה.

שאל היהודי את הערבי מה שמו של המשיח שנולד כעת: "אמר ליה מנחם שמיה. ואביו מה שמיה? אמר ליה יחזקיה. אמר ליה והיכן שרייה (איפה הוא נמצא), אמר ליה: בבירת ערבא בדבית לחם יהודא". מסיים המדרש "אמר רבי אבין, ולמה לי ללמוד מן ערבא? הלא מקרא מלא, דכתיב (ישעיה י, לד) 'והלבנון באדיר יפול', וכתיב (ישעיה יא, א) 'ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה'" (איכה רבתי א, נא). וידוע לנו שישי אבי דוד גר בבית לחם יהודה.

המשיח הוא רוכב ומתעלה על מדריגת הערביים, שהם בני ישמעאל

המהר"ל (נצח ישראל פרק כו) מדגיש כי המשיח נולד בבירת הערבים. "ויש להבין מה שאמר דוקא בבירת ערבא. כי המשיח הוא רוכב ומתעלה על מדריגת הערביים, שהם בני ישמעאל. והוא דבר מופלג ועמוק בחכמה, כי כח ישמעאל נאמר עליו (בראשית יז, כ) 'שנים עשר נשיאים יוליד', ודרשו ז"ל כי 'נשיאם' חסר כתיב, ורוצה לומר יכלו כענן. ודבר זה רמז מופלג בענין כח ישמעאל, אשר ישמעאל מתעלה בכוחו למעלה למעלה, אבל הוא כמו ענן זה שיכלה בסוף. אבל מלך המשיח מתעלה עליהם, שהרי נאמר (דניאל ז, יג) "וארו עם ענני שמיא כבר אנש", ודרשו חכמים (סנהדרין צח ע"א) זכו – "וארו עם ענני שמיא", לא זכו – "עני רוכב על החמור" (זכריה ט, ט).

המדרש הזה הוא אחד מהמקורות של בעל הטורים שאמר כי בנפילת ישמעאל יצמח בתוכנו משיח בן דוד. והוא צומח בתוך כל אחד ואחד מאיתנו כפי שהיה בימי דוד המלך שכוחו חיזק את כל העם והעלה אותם למדרגה של מלכות בית דוד.

בירת ערבא או פתחא דרומי

בגמרא (סנהדרין צח ע"א) מסופר שאליהו הנביא אמר לרבי יהושע בן לוי שהמשיח יושב "אפתחא דקרתא" ובמסורת הש"ס כתוב "אפתחא דרומי" (ילקוט שמעוני זכריה תקעו), ובאמת אין בניהם סתירה, כי משיח בן יוסף מתגדל ברומי, ומשיח בן דוד מתגדל בבירת ערבא. כך עולה מהדברים שהביא הבן איש חי בספר בן יהוידע (יבמות עז ע"א) על פי הזוהר בפרשת פנחס "משיח בן דוד מימין לבטל את ישמעאל שהוא מצד ימין, ומשיח בן יוסף לבטל את עשו שהוא מצד שמאל".

 

ולימדך הכתוב על מלכות ישמעאל שתחילתו חזק וסופו תשש

על מפלת ישמעאל כתב רבנו בחיי  "ועוד תכלול מלת נשיאם שיאבדו מן העולם אחר המעלה הגדולה שהיא מלשון 'נשיאים ורוח' (משלי כה, יד) ובא לרמוז שהם כלים ואובדים מן העולם, כלשון 'כָּלָה עָנָן וַיֵּלַךְ כֵּן יוֹרֵד שְׁאוֹל לֹא יַעֲלֶה' (איוב ז, ט), זהו שתמצא נשיאם חסר יו"ד האחרונה, ולימדך הכתוב על מלכות ישמעאל שתחילתו חזק וסופו תשש, וכן אמר המלאך להגר והוא יהיה פרא אדם, כלומר שיהיה בין בני אדם כפרא שינצח הכל, ואחרי כן יד כל בו" (בראשית יז כ).

חמאס – רעיון שיעבור מן העולם

משמעות דבריהם, כי הפראות של החמאס לא תעבור מן העולם כשיהרגו את מפקדיו ומחבליו. שותפים לו החיזבאללה, אל קעידא, דעא"ש, בוקו חראם, הרשות הפלסטינית ועוד הרבה ערבים צמאי דם שמאיימים על שלום העולם גם באירופה ובארה"ב. רבותינו מלמדים אותנו כי גם הרעיון הזה עתיד לעבור מן העולם כמו שעברה האלילות, העבדות, הקומוניזם והנאציזם.

ואע"פ שיש לרעיונות העבר הללו עוד קצת חסידים שוטים, העולם בכללותו מאס ברעיונות הללו כשהבין שהם רעיונות מסוכנים לאנושות. כמו כל הרעיונות המסוכנים מהעבר, כך יעבור מן העולם גם הרעיון של החמאס. קודם נחריב אותו ואת הבתים שלו, אחר כך נשמיד את הרעיון שעומד מאחוריו, באותה שעה יחזרו בתשובה רבים מזרע ישמעאל, וזה מה שאמרו חכמים שעתיד ישמעאל לעשות תשובה.

כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה

שרה ידעה לזהות את הסכנה של ישמעאל שהיה עובד עבודה זרה, וממשיך את דרך הגר ולא את דרך אברהם (זוהר חלק א דף קיח/ב). לכן כתוב "וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית אֲשֶׁר יָלְדָה לְאַבְרָהָם מְצַחֵק". ואברהם טעה לחשוב שהוא ממשיך את דרכו ולכן לא כתוב באברהם "אֶת בֶּן הָגָר" אלא "וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינִי אַבְרָהָם עַל אוֹדוֹת בְּנוֹ".

על זה אומר רשב"י בזוהר "רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר הַאי קְרָא תּוּשְׁבַּחְתָּא דְשָׂרָה אִיהוּ, בְּגִין דְּחָמַאת לֵיהּ דְּקָא מְצַחֵק לְכּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, אָמְרָה, וַדַּאי לַאו בְּרָא דָא בְּרָא דְאַבְרָהָם לְמֶעֱבַד עוֹבָדוֹי דְאַבְרָהָם, אֶלָּא בְּרָא דְּהָגָר הַמִּצְרִית אִיהוּ אֲהַדַּר לְחוּלָקָא דְּאִמֵּיהּ, בְגִין כָּךְ וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק". לכן שרה אומרת "אֲנָא יָדַעְנָא דְּלָא יָרִית לְעָלְמִין חוּלָקָא דִמְהֵימְנוּתָא, וְלָא יְהֵא לֵיהּ עִם בְּרִי חוּלָקָא לָא בְּעַלְמָא דֵין וְלָא בְּעַלְמָא דְאָתֵי, וּבְגִין כָךְ אוֹדֵי עִמָּהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא".

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ

ובזוהר (חלק א דף קיט/א) "וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל זְמִינִין בְּהַהוּא זִמְנָא לְאַתְעָרָא עִם כָּל עַמִּין דְּעַלְמָא לְמֵיתֵי עַל יְרוּשָׁלֵם דִּכְתִיב (זכריה יד) 'וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַם לַמִלְחָמָה' וְגו'. וּכְתִיב, (תהלים ב) 'יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ'". לכן הוא קוראים למלחמה שלהם "מבול אל אקצא". ועל כל אלה מסכם הזוהר ואומר " יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ".

זַכָּאִין אִנּוּן כָּל אִנּוּן דְּיִשְׁתָּאֲרוּן בְּעַלְמָא בִּסְיָיפֵי אֶלֶף שְׁתִיתָאָה לְמֵיעַל בְּשַׁבַּתָּא, דְּהָא כְּדֵין אִיהוּ יוֹמָא חַד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְחוֹדוֹי לְאִזְדַּוְּוגָא כְּדְקָא יְאוּת וּלְמִלְקַט נִשְׁמָתִין חַדְתִּין לְמֶהֱוֵי בְּעַלְמָא עִם אִנּוּן דְּאִשְׁתָּאֲרוּ בְּקַדְמִיתָא דִּכְתִיב, (ישעיה ד) "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּיְרוּשָׁלַם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לְחַיִּים בִּיְרוּשָׁלַם". אמן ואמן.

שיתוף

hse.org.il.txt

ספר חדש!
הלכות מלחמה ושלום

מעלת הלוחמים – הלכות אומץ וגבורה 
מאת הרב שמואל אליהו שליט"א