הדברים המדהימים שאומר דוד על ימינו

בכל פעם כשקראתי את מזמור קז בתהילים נדהמתי מהמילים המדויקות שבהן דוד מתאר את קיבוץ הגלויות בדור שלנו. אך גם יצאתי עם קושיה גדולה.
נדהמתי מהתיאור שמתאים רק לדור שלנו, לא לימי משה ויהושע, ולא לעליה בתקופת הבית השני. רק בימינו מתקיים "וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִיָּם". רק בימינו עלו יהודים מ-102 מדינות בדרכי היבשה ובסירות רעועות. יצאו ממדינות שהיו להם בית כלא, ועלו אחרי שהגיעו לשערי מוות במחנות ההשמדה.

גם התיאור בסוף המזמור על שממת הארץ בגלות ועל תנובת הארץ בגאולה מתאים כל כך לשממת הארץ אלפיים שנה. "יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן: אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ".
גם ארבעת הפסוקים המתארים את המהפך מאז הקמת המדינה הם כל כך מדוייקים: "יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם: וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב: וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה: וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט" מתקיימים במדויק במדינת ישראל.
יישוב המדבר, הפלא החקלאי, פלא הריבוי הטבעי במדינת ישראל שאין דומה לו בעולם.

הקושיה הגדולה שהייתה לי שנים רבות היא על שני פסוקים הפוכים שמופיעים אחרי תיאור הברכה: "וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן: שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ".
מה עושים שני הפסוקים הללו אחרי כל הברכה של הפסוקים שלפניהם? וקושיה נוספת, אם מדובר ב"נדיבים" למה שופכים עליהם בוז וכל הצרות האחרות?

כדי להבין צריך לזכור שכל הפרק מדבר על הצורך שלנו להבין שה' הוא הפועל מאחורי הקלעים בכל העליה ובנין הארץ. לכן, "יוֹדוּ לה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם". לפי זה, הנדיבים המדוברים הם אלה שמחזיקים טובה לעצמם ואומרים: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". הם עשו את קיבוץ הגלויות. הם בנו את הארץ. הם הגנו על תושביה, הם פיתחו את הכלכלה ולכן הם מתייחסים אל אחיהם כנדיבים.

שכחת "הנדיבים" הללו שה' נתן להם כח לעשות חיל, גורמת להם התמעטות בילודה ושחיחות "וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן".

האבן עזרא אומר, שהעֹצֶר הוא מניעת הריון וילודה. המלבי"ם מסביר שעֹצֶר פירושה מלכות (כמו יורש עצר). על פי זה מפרש הרד"ק כי אחר "שנתגאו מרוב טובם", הם נחלשים מ"ממשלת אחרים שתהיה עליהם".

דוד המלך מפרש והולך כי במקביל לחולשת "הנדיבים", מתחזקים כלכלית החלשים שבחברה: "וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי". גם הילודה של החלשים גוברת: "וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת".
מסכם דוד המלך ואומר: "יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'".

תהיה חכם וישר ותבין כי באמת נתת הרבה למדינה, אבל תתבונן ותבין שהכל חַסְדֵי ה' ואתה זכית להיות השליח. אל תתן לזחיחות להוביל אותך. תזכור תמיד שה' נתן לך כח לעשות חיל, כך תינצל מתֹהוּ לֹא דָרֶךְ, מהליכה בדרך שאין לה מוצא, ויתקיים בך יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמָחוּ. אמן ואמן.