שלושת האבות מוזכרים בכל התורה שמונה עשרה פעמים ביחד כנגד ברכות שמונה עשרה. ועוד פעם אחת בשם אברהם יצחק וישראל בפרשת כי תשא כנגד ברכת המינים שנוספה בתפילת שמונה עשרה.
בפרשת שמות מופיעים שלושת האבות חמש פעמים מתוך שמונה עשרה, יותר מכל פרשה אחרת בתורה. המשמעות היא שכוח שלושתם מתגלה ביציאת מצרים שמתחילה בפרשת שמות.
ללמדך כי יציאת מצרים לא נבעה רק בגלל הרחמים של ה' על בני ישראל שהיו במצוקה במצרים, אלא כמימוש ההבטחה, הברית והשבועה שה' כרת עם אבותינו. כשמבינים שכל היציאה ממצרים היא מימוש ברית האבות, מבינים שהיא לא נעצרת ביציאה, אלא ממשיכה בכל התהליך של קריעת ים סוף, דאגה לעם ישראל בדרך, וניצחון על הענקים בארץ.
מתוך השיעור קול צופייך לפרשת שמות תשפ"ד