הרב שמואל אליהו

הנחיות הלכתיות לשעת חירום בשבת, מלחמת "חרבות ברזל"

כ"ח תשרי התשפ"ד(13/10/2023)
זמן קריאה: 10 דקות

שיתוף

דברי חיזוק ממו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א:

בשמחת תורה הגיעו חיילים רבים לקבל ברכה לפני שהם יוצאים למלחמה. ההודעה אליהם הגיעה ממש באמצע ההקפות של שמחת תורה. קיבלו צו 8, עזבו את הכל, עלו על מדים, נפרדו מהאישה ומהילדים, מההורים ומהאחים, ויצאו להגן על עם ישראל. אמרתי לחיילים כי אין בעולם מצווה יותר גדולה מזו. שהרי מצוות 'ואהבת לרעך כמוך' היא יסוד התורה, ואין לך קיום למצווה הזאת יותר מיציאה למלחמה.

אמרתי להם כי משה אומר לעם ישראל ארבע פעמים כי חלוצי הצבא יוצאים לפני ה' למלחמה. "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה: וְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי ה' עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו: וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'".

משה חוזר על הדברים הללו כמה פעמים כי אנחנו צריכים להטמיע את הידיעה הזאת בתוכנו. לזכור כי זו לא רק מלחמה שלנו, זו מלחמה של ה' ברוע העולמי. מלחמה של הטוב ברע. של האור בחושך. של העם הכי צדיק בעם הכי רשע בעולם. במחבלים שטובחים מאות אנשים שנמצאים במסיבת טבע כאילו הם חיות, שורפים חיים אנשים נשים וטף בבתים שלהם. שלוקחים בשבי נשים עם ילדים קטנים בזרועותיהם. שמתעללים בגופות של חיילים ברחובות עזה. את התועבה הזאת צריך לבער מן העולם. וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ.

ה' עזר לנו וניצחנו בכל המלחמות מאז קום המדינה, הוא נשבע על כך לאברהם "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'". שבועה שכוללת גם נצחון על האויבים. "כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו: וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ בְּקֹלִי". ובעזרת ה' ניצחנו וננצח.

אחים, חיילים צדיקים, תזכרו היטב ותשננו לעצמכם: אתם בני האור שנלחמים בבני החושך. אתם מהעם הכי צדיק בעולם נלחמים בעם הכי מקולקל בעולם. אתם הטובים והם הרעים מכל. מצווה להלחם בהם בכל הכח כי מלחמת ה' נלחמתם.

הקדמה

א.    מצוה לחלל שבת בשעת מלחמה או בעת פעילות בטחונית ובלבד שחילול השבת הכרחי לצורך פיקוח נפש. אף במקום של ספק פיקוח נפש ואפילו ספק ספיקה, מחללים את השבת בשביל הצלת חיים.

ב.    אנחנו נמצאים כבר שבוע במלחמת מצווה, בדרום נגד ארגון טרור של חיות אדם ובצפון נגד חיזבאללה. יש חשש לגלישת אירועים בטחוניים לכל הערים המעורבות וליהודה ולשומרון. חובה לשאת נשק ולהתארגן בהתאם בכל הארץ, מחשש סביר מאוד לגלישה של המערכה לגזרות נוספות. יש לשאת גם מכשירים ניידים.

ג.     יש להישמע לכל הוראות והמלצות פיקוד העורף.

ד.    מומלץ שכל חייל או איש כוחות הביטחון – יפנה לרב הצבאי ביחידתו לקבלת מענה מדויק ומפורט.

 

להלן נפרט כמה הלכות חשובות הנוגעות הן לאנשי הצבא והן לאזרחים:

מכשירים ניידים ורדיו בשבת

ה.    גל שקט – בשבת זו יש להשאיר את מכשיר הרדיו פתוח על גל שקט על מנת לשמוע התראות בזמן אמת. (תדרים 92.5 או 93 או 104.3).

ו.     מותר להשאיר את המכשיר הסלולרי פתוח בשבת על מנת לקבל התראות בשבת לאזור בו גרים. מומלץ להטעין אותו מראש, אבל אם קרה מקרה ואינו טעון מספיק, מותר להטעין גם בשבת בשינוי, אצל בעלי תפקידים בהם יש צורך ביטחוני שוטף.

ז.     אדם שצריך לצאת ממקום למקום – ניתן להסתובב עם המכשיר הנייד בשבת בכיס גם במקום שאין בו עירוב.

 

 

תפילות בבית הכנסת או ביחידות

ח.    יש להתפלל אך רק בבתי כנסת שיש בהם – או בקרבה אליהם – מרחבים מוגנים. עם הישמע האזעקה – יש ללכת למרחב המוגן עד אשר תחלוף הסכנה. בנוסף, בכל בית כנסת ידאגו שיהיו בני אדם חמושים עם נשק.

ט.    חולים, זקנים, אנשים שהולכים לאט וכד' – פטורים מללכת לבית הכנסת ויתפללו ביחידות. וכן בכל חשש סכנה או הנחיה מפורשת של פיקוד העורף – יש להתפלל ביחידות.

בשבת זו אומרים אבינו מלכינו בדילוג חטא ועוון. ודאי שקוראים תהילים ומתפללים על שלום החיילים, כוחות הביטחון, הפצועים והשבויים.

אם יש אזעקה באמצע העמידה ילכו ללא דיבור לממ"ד וימשיכו שם תפילתם. אם הם בקריאת התורה, יכסו את ספר התורה ויכנסו לממ"ד ואחר שיצאו ימשיכו הקריאה.

 

נסיעה בשבת

יב.  כל נסיעה במסגרת פעילות ביטחונית, כגון: לצורך רדיפה אחר מחבלים או אפילו שמירה שגרתית, וכדו' – מותרת בשבת, כיון שפיקוח נפש וכן ספק פיקוח נפש דוחה את השבת.

יג.   אסור לנסוע בשבת נסיעה שאינה לצורך פעילות ביטחונית כנ"ל [כגון: להביא אוכל או לטייל], אפילו אם הנסיעה נעשית ברכב צבאי או במסגרת צבאית.

מותר לנסוע להביא אוכל או שתיה לחיילים שנמצאים בפעילות מבצעית אם אין להם אוכל או שתיה.

יד.  מותר לאדם המשרת במשרה ביטחונית שיש בה פיקוח נפש לנסוע מביתו בשבת לצורך מילוי תפקידו, ומותר לו לחזור בשבת לביתו על ידי גוי, ואם אין אפשרות – יכול לחזור ברכבו.

טו. בעת פעילות מבצעית – מותר לחייל משרת לפקח על הכוונת התנועה הצבאית בשבת, במסגרת תפקידו.

טז. חייל שגויס בשבת במצב חירום והגיע למקום הגיוס בנסיעה ולבסוף התברר שאין בו צורך – לא יצטער על כך שנסע בשבת ללא צורך, כיון שהתכוון לשם שמים.

 

כיתות כוננות בישובים

יז.    להיות בכיתת כוננות זה פעולה מצילת חיים. החשש שאנחנו חוששים ממנו פה ובכל מקום אחר בארץ, זה שיבואו אנשים מכפר ערבי עם נשקים, ויעשו פה מה שעשו בעוטף עזה. יש חשש שהרעים קבלו ביטחון ואומץ ורוצים לחקות אותם.

כשיש חשש לפרעות, הצבא לא יוכל להגן בכל מקום כי הוא עסוק במקומות אחרים. בשלב הזה נמצאת ההגנה של העיר בידי כיתות הכוננות.  בשעות הראשונות הם צריכים  לעצור את הפורעים.

לכן, אפילו על ספק פיקוח נפש יוצאים ונוסעים ברכב ומשתמשים בפלאפון בצורה רגילה, אפילו לא בשינוי, כדי לא לעכב אפילו לא ברגע.

יש דעה שמשתמשים בשינוי אם זה בוודאות לא גורם טיפה עיכוב, אבל אם יש ספק אם גורם עיכוב, הרי שיצא שכרו בהפסדו, ולכן ישתמש כרגיל.

את הרכב עוצרים כרגיל ומכבים כרגיל, לא משאירים את הדלת פתוחה, לא משאירים את המפתח בפנים, יבוא מישהו ויסע ואח"כ תצטרך את הרכב ולא תוכל להשתמש בו. על זה אומר הרמב"ם: 'שבת היא כחול לכל דבריו'.

חוזרים עם הרכב הביתה, שמא יהיה תקרית נוספת. הנסיעה והחזרה היא  לא חילול שבת ולא צריך עליה תשובה. להיפך, זה מצווה גדולה.

תיקון כלי רכב מבצעיים או מחשבים

יח.  בזמן שגרה, אסור לתקן בשבת כלי רכב מבצעיים שהתקלקלו [כגון: טנק, נגמ"ש וכדו'] כאשר אין כוננות מבצעית ולא נראה שבקרוב יידרשו לפעילות מבצעית. אמנם, בזמן חירום כמו במצבנו עתה או כאשר יש כוננות מיוחדת וייתכן שיצטרכו לעשות בהם שימוש בפעילות מבצעית – מותר לתקנם בשבת.

יט.  מצוה גדולה לתקן מערכות מחשוב ואזעקות גם בשבת. טכנאי אזרחי שמתעסק בכך ומזמינים אותו במהלך השבת – מצוה עליו ללכת לתקן.

פינוי גופות

כ.    חייל שנהרג בעת מילוי תפקידו בשטח אויב [הי"ד] – באופן עקרוני אסור לשלוח חיילים יהודיים בשבת כדי להחזיר את גופתו לשטח ישראל (באופן שיעברו על מלאכות האסורות מהתורה), אך מותר לשלוח חיילים גויים כדי להביאה.

אמנם, יש לדעת שהלכה זו עשויה להשתנות על פי הנתונים בשטח, כגון:

א. כאשר החייל נשא על גופו מסמכים חשובים.

ב. כאשר יש חשש שאם ישאירו אותו בשבי האויב יחליפו את גופתו תמורת מחבלים.

ג. כאשר יש חשש שהאויב יעשה בזיון המת.

ועל כן יש להתייעץ עם רב בכל מקרה לגופו. אם אין רב – לפנות.

כא.  במלחמה זו, מלחמת "חרבות ברזל", הרבנות הראשית התירה את המשך זיהוי הגופות גם בשבת משום פיקוח נפש, כי אם מתברר שמישהו נמצא שם הוא יורד ממצבת הנעדרים.

 

הודעה לקרובי נפגעי פיגועים

כב. הודעה מצערת בשבת – ככלל, עדיף לא להודיע הודעה מצערת ואפילו ביום חול,  ובפרט בשבת שאסור, גם אם אין בדבר חילול שבת.

דינים נוספים לאשה שבעלה נמצא במילואים

כד. קידוש בליל שבת – אם הבעל לא נמצא, תקדש האשה על היין ולא תתן לילד קטן פחות מגיל מצוות לקדש עבורה. אם יש ילד בבית מעל גיל 13, או ילדה מעל גיל 12, יכולה לתת להם לקדש עבורה.

כה. אשה שקשה לה לשתות כשיעור רביעית יין,  – תקדש על מיץ ענבים (תירוש), ואם קשה לה לשתות מיץ ענבים – תקדש על החלות, כפי שיוסבר להלן.

כו.  כיצד מקדשים על חלות? המקדשת על הפת – נוטלת ידיה בברכה, ואז אומרת: "ויכולו השמים והארץ" וכו', מגלה את הפת, מניחה את שתי ידיה עליהם, מברכת "המוציא" וברכת הקידוש עד "מקדש השבת", אחר כך בוצעת מהפת ואוכלת.

כז.   הבדלה במוצאי שבת – יש נשים שנהגו שלא לשתות מיין ה"הבדלה". אך מעיקר הדין – אין איסור לאשה לשתות מכוס ההבדלה. ועל כן, אשה שבעלה לא נמצא או שחוזר מאוחר ואינה יכולה להמתין לו – תבדיל בעצמה על מיץ ענבים (תירוש), ותשתה לפחות כשיעור רוב רביעית.

כח.                   אם האשה לא אוהבת לשתות יין או שלא רוצה לשתות יין בגלל מנהגה או שאין לה יין – יכולה להבדיל על משקה משכר [כגון: עראק, קוניאק, בירה לבנה וכדו']. אם אין לה או שלא יכולה לשתות משקה משכר – תבדיל על בירה שחורה. אם אין לה בירה שחורה – יכולה להבדיל על מיץ תפוזים או אפילו על קולה. בשעת הדחק – מותר להבדיל על קפה. לא ניתן להבדיל על תה או מים.

כט.                  טבילת מצוה – מִצְוָה עַל הָאִשָּׁה לִטְבֹּל בִּזְמַנָּהּ גַּם כְּשֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ בָּעִיר, שֶׁמָּא יָבוֹא בַּעֲלָהּ וְתהיה להם עוגמת נפש שאינם מותרים. וְנָשִׁים הַחוֹשְׁשׁוֹת לִטְבֹּל מִפְּנֵי רוּחַ רָעָה וְכַדּוֹמֶה, יְכוֹלוֹת לְהַנִּיחַ תַּחַת הַכַּר סֵפֶר תְּהִלִּים אוֹ סַכִּין, אוֹ לִישׁוֹן עִם תִּינוֹק, וְיוֹעִיל. וּכְשֶׁמַּנִּיחָה סֵפֶר תְּהִלִּים מִתַּחַת לַכַּר, לֹא תַּנִּיחֶנּוּ כְּנֶגֶד הָרֹאש.  אוּלָם בְּשַׁבָּת לֹא תִּטְבֹּל כְּשֶׁאֵין בַּעֲלָהּ בָּעִיר (דרכי טהרה פרק יז סעיף ד).

 

שו"ת בענייני מלחמת מצווה עם הרב שמואל אליהו

א. קושי בשליחת הבעל ללימוד תורה

שאלה: אני רוצה שבעלי יישאר איתי בבית. קשה לי שהוא יוצא ללמוד תורה ואני צריכה את הביטחון שלו. מה לעשות?

תשובה: ה' איתנו לאורך כל המלחמה הזאת, כאן המקום הכי מוגן בעולם, הזכות האדירה שהולכים ללמוד תורה, הזכות שהולכים לטבול למרות הכל, בוודאי עומדת לנו לנצח והיות מוגנים פי אלף אלפי פעמים,ואומנם אם את חוששת, אפשר לבקש שבין הסדרים ישתדל לחזור מהר יותר.

ברכה והצלה ענקית, ה' יעזור לכם מאוד

 

ב. האם מותר לנסוע ברכב בשבת לעמדה או לאירוח

שלום הרב שואל בשם חיילי הגמ"ר גוש שילה לגבי נסיעה ברכב בשבת:

לגבי שמירה בעמדה- האם מותר ליסוע לעמדה עם רכב? הצדדים להגיד שכן- אם יארע ארוע והחייל עדיין בדרך לעמדה- הוא צריך לחתור למגע זריז. וכן אם יש נפגעים- שיהיה אך לחלץ

בית- האם כאשר הולכים לבית כנסת/ לסעוד אצל משפחה אחרת יש להתנייד עם רכב משום שגם חייל שהוא בבית הוא חלק מהכוננות הכללית ובעת ארוע הוא יוקפץ.

תשובה: מותר לנסוע לעמדה. לגבי ארוח אצל משפחה אחרת, אם יש סכנה סבירה וצורך לרכב – מותר.

 

גהיתר לנסוע עצמאית למשמרת כשמבחינה בטחונית א"א לסמוך על נהג ערבי

שאלה: התקשרה לבית ההוראה מיילדת בהדסה הר הצופים. בשבתות יש נהג ערבי שאוסף ומחזיר אותנו. לאור המצב הנוכחי אנחנו חוששות לנסוע עם נהג ערבי.האם אני יכולה לנסוע וגם לחזור עם הרכב הפרטי בשבת מבית החולים?אשמח לשמוע את דעת הרב כדי לתת לה ולשאר הצוות תשובה ברורה

תשובה: מותר לנסוע וגם לחזור לבד, אם יש לך כוח לאחר המשמרת.

 

ה. חלום מבעית בזמן מלחמה

שאלה: חלמתי חלום על בעלי, ובעלי בחזית המלחמה כעת. אני חוששת שהחלום לא טוב. מה לעשות?

תשובה: אין מה לחשוש מחלומות כלל בעת המלחמה. החלומות הללו בלילה באים בגלל החששות שלנו ביום. ואין בהם שום מסר של אחד משישים בנבואה. תהיי בבטחון תהיי בשמחה. תעודדי את בעלך ותחזקי אותו על המצווה הגדולה שהוא עושה.

 

ו. טהרת המשפחה בימי מלחמה

שאלה: בעלי במילואים ואני חוששת שלא אספיק להטהר עד שהוא יחזור. מה אני יכולה לעשות בעניין? האם לעשות הפסק טהרה אף אם לא בטוח שיחזור?

תשובה: אנו מורים לנשות המגוייסים כהוראת שעה בזמן המלחמה שמי שיכולה מבחינת הדימום תעשה הפסק טהרה ארבעה ימים מהתשמיש האחרון. כמובן ניתן להוועץ בעניין קיצור ימי הדימום והארכת ימי הטהרה. בסוף לא תמיד ניתן לתזמן את יציאת הבעל מהחזית לפי ימי הטהרה.

מניסיון בהוראה, כדאי להמליץ לטבול גם אם הבעל לא נמצא, כי גם בצבא משתדלים לשחרר את הבעל למצווה אם מתאפשר.

אפשר לנסות לסייע בטבילה גם בשעות מאוחרות בלילה, וכן אפשר להקל לטבול בשעת צורך גדולה, לפני השקיעה אף ביום השביעי, אם לא תראה אותו אלא לאחר צאת הכוכבים.

 

לשאלות נוספות בנושא טהרת המשפחה ניתן לפנות לרבני בית ההוראה.

 

בעקבות המצב המיוחד, שמתעוררות שאלות רבות הנוגעות לספק פיקוח נפש, בית ההוראה בראשות הרב שמואל אליהו שליט"א נותן מענה הלכתי לשאלות גם בשבת.

ניתן להתקשר למספר 0733750000.

 

על פי פסקי מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל

ובנו מו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א[1]

 

נערך ע"י צוות מרבני בית ההוראה:

הרב ליעד אוריין

הרב שלו שבתאי

הרב דוד-ליאור עלימה

 

[1] נלקט מסדרת הספרים: מאמר מרדכי, דרכי טהרה, עלוני קול צופייך וכתבי מו"ר הרב שמואל אליהו שליט"א.

שיתוף

שיתוף

hse.org.il.txt