יציאת מצרים היא הפעם הראשונה בהיסטוריה שעם משועבד יצא מתחת יד עריץ ששלט עלינו ועל העם שלו ביד חזקה. אם אנחנו רוצים להבין מה היה פרעה, נסתכל על קים אייל ג'ונג' ששולט היום בעם שלו. 26 מיליון אנשים חיים בתת תזונה.
חלק מהשיטה היא לגרום לעם להעריץ את בן האלוהים, את הנשיא שלהם, הם רואים את הפסלים שלו ניצבים בכל פינת רחוב. הם מחוייבים לקרוא את ההגיגים שלו יום יום. הם עובדים בשבילו ומחזיקים צבא שלם של חיילים שעומדים לרשותו
מחנות עבודה מחכים לכל מי שיעז להמרות את פי השליט העליון שמרשה לעצמו לצרוך משקאות חריפים בשווי מליון דולר בשנה בעוד העם שלו סובל מתת תזונה. מחנות עבודה שבהם חיי אדם נחשבים פחות מלבנה של בנין.
החוק החשוב ביותר בצפון קוריאה הוא האיסור לשמוע רדיו של המדינה השכינה דרום קוריאה, העונש על העוון הזה הוא מוות. יודע קים איל גונג כי הסכנה הגדולה ביותר שיכולה להיות לו היא הידיעה שיש בעולם חירות. כשתושביו ידעו שיש בעולם חירות תתפוגג ברגע אחד כל האימה שהוא מטיל על נתיניו, ובלי אימה אי אפשר לאדם אחד לשלוט בעשרות מליוני תושבים.
זה היה התפקיד של משה. לבשר לעם את בשורת הגאולה. כשהבשורה הזאת חילחלה בהם כל הפחד התפוגג והם מעיזים לשחוט את האליל של מצרים. כשכולם שוחטים את האליל הזה וצולים אותו במרוכז. הריח של החירות מציף את כל מצרים ושאריות האימה מתנדפות עם עשן הצליה של הקרבן.
השלטון של צפון קוריאה והשלטון של איראן הוא דוגמית שנשארה בעולם לשלטון שהיה במצרים ולמעשה בכל העולם מקצה לקצה. הראשונים שהעזו לקרוא תגר על העריצות הזו היו בני ישראל, הם אלו שחידשו לעולם מושג חדש ששמו חירות. היום כמעט העולם כולו אימץ את הרעיון הזה.
לפני מאתים וחמישים שנים החלה החרות לפרוח בארה"ב משם היא התפשטה לצרפת שזרקה לגיליוטינה את כל העריצים ששלטו בהמון העם שלטון ללא מיצרים. כשהיו צריכים באמריקה ליסד את השלטון הדמוקרטי הראשון, הם הבינו שהיחידים שהם יכולים ללמוד מהם הם העם העברי. מי שעשה זאת היה ג'ון אדמאס. הנשיא השני של ארה"ב ונחשב כאחד משבעת האבות המייסדים של אמריקה. היו כאלה שכתבו לו כי גם היוונים היו דמוקרטים. אבל אדאמס חשב שהדמוקרטיה של היוונים הייתה למעשה דיקטטורה אכזרית כמו שכולנו יודעים מההיסטוריה.
במכתב לואן דר קאמפ בשנת 1806 כותב ג'ון אדמאס: "אֲנִי מִתְעַקֵּשׁ כִּי הָעִבְרִים עָשׂוּ לְתִרְבּוּת הָאָדָם יוֹתֵר מִכָּל עַם אַחֵר". וביחס ליוונים ולרומאים הוא כותב לו כי "הֵם הָעָם הַמְּפֹאָר בְּיוֹתֵר שֶׁחַי אֵי פַּעַם עַל הָאֲדָמָה הַזֹּאת. הָרוֹמָאִים וְהָאִימְפֶּרְיָה שֶׁלָּהֶם לֹא הָיוּ אֶלָּא צַעֲצוּעַ בְּהַשְׁוָאָה לַיְּהוּדִים. הֵם נָתְנוּ דָּת לְיוֹתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה רְבָעִים שֶׁל תּוֹשָׁבֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ וְהִשְׁפִּיעוּ עַל סֻגְיוֹת הָאֱנוֹשׁוּת בְּהַרְבֵּה יוֹתֵר רָצוֹן מֵאֲשֶׁר כָּל אֻמָּה אַחֶרֶת. עַתִּיקָה אוֹ מוֹדֶרְנִית".