שאלה
כואב לי על עסקת שחרור השבויים עכשיו עם ההחלטה ההזויה על הפסקת אש וכו'. כי זו הפסקה שתוביל לזה שחמאס יקבלו אמל"ח מכל האויבים האחרים וזה פשוט גובל בחיי החיילים שלנו. באמת מרגישה שחרב עליי עולמי. מרגישה ממש חסרת אונים מול העסקה הרופסת לשחרור החטופים.
ההבנה כמה העסקה מסכנת את חיילנו, פוגעת בלחימה, מייצרת מוטיבציה לחטוף עוד, זה כ"כ כואב ולא מובן. מדוע המנהיגים שלנו נוהגים באותה סכלות למרות כל מה שקרה בשמחת תורה?
אני מרגישה מאוד מאוד מתוסכלת, ושואלת את עצמי איך אנחנו יכולים להתעודד? איך אפשר לשמוח ולהרגיש אמון במדינה בכזה מצב?
ה' מנהיג את הדברים, למה הוא נותן למקבלי ההחלטות לעשות את זה? מרגישה כמו בורג קטן שרואה בתוך מערכת אחת גדולה שמתגלגלת לפי תהום. תחושה קשה ומתסכלת. איך הרב היה מייעץ להסתכל על כל האירוע הזה?
תודה גדולה!!
תשובה
עסקת שחרור השבויים הזו היא טעות מכל הסיבות שאמרת. אבל אסור להרגיש חסרי אונים שחרב עליהם עולמם. תסתכלי על התמונה הגדולה. עם ישראל התגייס מאז שמחת תורה בגיוס מלא, אנשים פועלים באחדות ובעוצמה גדולה להכרית את החמאס מהעולם, צריך לומר על כך תודה.
במלחמה הזאת נהרגו עשרות אלפי מחבלים. מפקדות חמאס נהרסו. מאות מנהרות פוצצו, עשרות אלפי בתים נהרסו. עזבו את בתיהם בצפון הרצועה למעלה ממיליון ערבים ועברו לדרום הרצועה. מדינת ישראל נלחמת בעוצמה גדולה בחמאס ובכל מרכיביו.
במקביל עם ישראל נלחם בתוקף עם החיזבאללה וממשיך לפגוע בו. בכל המערכות הללו מצליח נתניהו להשיג תמיכה מלאה או חלקית גם ממפלגות אחרות, וגם מאומות העולם שמבינות כי הכרח לחסל את כל הרשע הזה של הטרור האסלמי.
אנחנו צריכים להיות מלאים בהכרת הטוב שזו המציאות שאנחנו נמצאים בה, ולתת גיבוי לראש הממשלה שמנהל את המלחמה ביד רמה.
בתוך המהלך החיובי הזה מתרחשת העסקה השלילית הזו שיש בה גם צדדים חיוביים. חטופים שמשתחררים. למרות הצדדים החיובים לא היינו צריכים לקבל את העסקה הזאת מהסיבות שכתבתם. אנחנו צריכים להשתדל בכל כוחנו שעסקאות כאלה לא יצאו אל הפועל.
עם זאת אסור להיות בעצבות וחולשה, יש לנו במציאות הרבה צדדים חיוביים. צריכים להתבונן בהם ולהודות לה' על כך. רק אחרי ההודאה הגדולה צריכים להתפלל גם על הצדדים האחרים.
ויהי רצון שיענו התפילות ברצון.
