אין ספק שצריך לשמוח מאוד על תוצאות הבחירות לכנסת, עם ישראל צומח ועולה, אבל צריך להבין מה קורה בציונות הדתית, למה היא לא מצליחה להתרומם ולמה מנהיגיה הם אנשים שאינם מחויבים לתורה ולמצוות. מה צריך לעשות בשביל להתרומם?
התשובה נמצאת בהצעת יתרו למשה למנות מנהיגים שהם גם אנשי חיל וגם בעלי מידות רוחניות גדולות: "יִרְאֵי אֱ‑לֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע. וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת" (שמות יח, כא).
אנשי חיל שאינם יראי א‑לוהים
בפועל לא מצא משה שילוב של אנשי חיל יראי א‑לוהים. "אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו" היה משה בבעיה קשה אם ימנה אנשים יראי א‑לוהים שאינם אנשי מעשה, "בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית", או שימנה אנשי מעשה שאינם יראי ה'. לבסוף בחר משה באנשי חיל (ספורנו שם, כה): "וַיִּבְחַר משֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל מִכָּל יִשְׂרָאֵל" (שמות יח, כה) כי ירא א‑לוהים שאינו איש חיל אינו יודע איך לפעול במציאות באופן שיוכל להביא את עם ישראל לארץ ישראל.
העובדה שהמנהיגות אינה של אנשים יראי א‑לוהים בוודאי גורמת הרבה צרות. אולי כל חטא העגל והמרגלים, קורח והמתאוננים באו בגלל המנהיגים האלה, שהיו מעשיים מאוד ולא יראי א‑לוהים. אף על פי כן בחר משה באפשרות הזאת, כי מנהיגים יראי ה' שאינם אנשי חיל זו כנראה אפשרות גרועה הרבה יותר.
כמו משה עושים גם בני ישראל בשעה שיש להם מלחמה עם בני עמון. הם בוחרים את יפתח הגלעדי, שעליו נאמר: "וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבּוֹר חַיִל" (שופטים יא, א). הוא גם מנצח את בני עמון אבל גם מקריב את בתו בטעות ועושה מלחמת אחים עם שבט אפרים.
קשה למצוא אנשי חיל יראי א‑לוהים
מסתבר שקשה למצוא אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱ‑לֹהִים, כי בטבע אנשי חיל משייכים את ההצלחה לעצמם. אם מתבוננים ונזהרים אפשר להכיל את שתי התכונות. לכן מזהיר משה את בני ישראל: "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה". כשתהיו אנשי חיל אל תייחסו את ההצלחה רק לעצמכם. אל תאמר "בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" ותשכח את ה' (דברים ח, יז). תהיה איש חיל ותזכור את ה': "וְזָכַרְתָּ אֶת ה' אֱ‑לֹהֶיךָ כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל לְמַעַן הָקִים אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ כַּיּוֹם הַזֶּה" (שם, יח).
יש אנשי חיל יראי א‑לוהים
קשה, אבל אם עובדים, יש. בבועז ורות התכנסו שתי התכונות של יראת שמיים ואנשי חיל. על בועז נאמר: "אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל" (רות ב, א), ועל רות נאמר: "כִּי יוֹדֵעַ כָּל שַׁעַר עַמִּי כִּי אֵשֶׁת חַיִל אָתְּ" (שם יג, יא). והם יודעים לשמור על עצמם בצניעות. כולם מברכים את בועז בילדים כמותם. "וַעֲשֵׂה חַיִל בְּאֶפְרָתָה" (שם ד, יא). בפעם הראשונה מתקיימת עצת יתרו למינוי מנהיג שהוא גם גיבור חיל וגם ה' עימו (רות–יתרו, האותיות דומות).
דוד – גיבור חיל וה' עימו
הברכה עושה רושם, ולבועז ורות נולד לראשונה בישראל נכד שיש לו שתי התכונות: "הִנֵּה רָאִיתִי בֵּן לְיִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וה' עִמּוֹ" (שמואל א טז, יח).
דוד הולך להנחיל את התכונה הזאת לכל העם ומקים צבא של גיבורים יראי ה', ומצליח. הוא אינו אומר "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" אלא "הָאֵ‑ל הַמְאַזְּרֵנִי חָיִל… מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת… מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה" (תהלים יח, לג–לה).
משיח בן דוד
התיקון של ימות המשיח הוא בשילוב שני הכוחות האלה. יש ברוך ה' בדור שלנו יראי א‑לוהים אנשי חיל, וצריך לעשות כל מאמץ להביא אותם אל ההנהגה. כך נוכל באמת להמשיך את רוחו של משיח בן דוד.
"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה'… אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם. וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בַּגּוֹיִם בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּאַרְיֵה בְּבַהֲמוֹת יַעַר… אֲשֶׁר אִם עָבַר וְרָמַס וְטָרַף וְאֵין מַצִּיל" (מיכה ה, ו–ז).
