הגמרא (סנהדרין דף צו/א) מספרת כי נבוכדנצר היה רגיש מאוד לכבוד ה'. כאשר הוא היה צעיר הוא שימש כסופר בבית מלכות בבל תחת המלך מרודך. כשמרודך שלח מכתב לחזקיהו שהתרפא בנס הוא כתב לו "שלמא למלכא חזקיה, שלם לקרתא דירושלם, שלם לאלהא רבא". באותו יום איחר נבוכדנצר להגיע וכששמע על נוסח המכתב רץ ארבעה צעדים לעצור את השליח לתקן את המכתב שבתחילה יהיה כתוב "שלם לאלהא רבא" ואחר כך "שלם למלכא חזקיהו".
כשרואה נבוכדנצר את הנס שהיה לדניאל בכבשן האש, הוא מפרסם כבוד ה' בעולם וכותב: "לְֽכָל־עַֽמְמַיָּ֞א אֻמַּיָּ֧א וְלִשָּׁנַיָּ֛א דִּֽי דָיְרִ֥ין בְּכָל־אַרְעָ֖א" ומספר להם על גדלות ה': "אָת֙וֹהִי֙ כְּמָ֣ה רַבְרְבִ֔ין וְתִמְה֖וֹהִי כְּמָ֣ה תַקִּיפִ֑ין מַלְכוּתֵהּ֙ מַלְכ֣וּת עָלַ֔ם וְשָׁלְטָנֵ֖הּ עִם־דָּ֥ר וְדָֽר". (דניאל ג לא).
בגמרא (סנהדרין דף צב/ב) אמר רבי יצחק שנבוכדנצר היה יכול לומר שירות ותשבחות יותר מדוד המלך בגלל מלכותו הרבה. אם כן, למה נבוכדנצר מחריב את בית ה' ומחריב את עם ישראל בחורבן בית ראשון?
חכמינו אומרים שבדיוק בגלל אהבתו לאלוקים הוא לא יכול היה לסבול את חילול ה' שעושים לומדי התורה בירושלים, ובראשם צדקיהו. שבתחילה קירב נבוכדנצר אליו מאוד את צדקיהו מלך יהודה. הוא ראה בו אדם צדיק, איש המעלה. צאצא למלכות בית דוד, האיש שיעזור לו לנהל את העולם נכון.
מרוב אמון נתן נבוכדנצר לצדקיהו את המפתח של הבית שלו ומינה אותו לאחראי על חמישה מלכים מרכזיים: מלך אדום, מלך בני עמון, מלך מואב, מלך צר ומלך צידון. נבוכדנצר היה גם איש אכזר וצדקיהו ראה גם הצדדים האפלים באישיותו של נבוכדנצר.
כדי שצדקיהו לא יגלה לעולם את כל מה שהוא רואה בבית המלוכה, כרת איתו נבוכדנצר ברית אחים והשביע אותו בדבר הכי יקר לצדקיהו, בבית המקדש במזבח הזהב. אבל צדקיהו הפר את הברית וגילה את קלונו של נבוכדנצר ברבים. ירמיהו הנביא מזהיר את צדקיהו מהטעות הזו. הוא אומר לו כי ה' מינה את נבוכדנצר למלך על עולמו בזכות אהבת ה' שלו, אבל צדקיהו שמע ליועציו ה"חכמים" שאמרו לו כי כדאי לכרות ברית עם מצרים. הוא מתיר את נדרו שלא כדין ומגלה את קלונו של נבוכדנצר ברבים. (איכה רבה ב).
נבוכדנצר כעס על הצדקות העקומה של צדקיהו שנשבע בכבוד בית המקדש ומפיר את השבועה. הוא כעס על הסנהדרין שמלמדים את תורת ה' ומעקמים אותה לפי הצרכים הפוליטיים של המלך. הוא עלה לירושלים, הרג את חכמי ישראל, החריב את ירושלים ואת בית המקדש, שחט את בני צדקיהו לעיניו ואחר כך ניקר את עיניו.
הגמרא מספרת לנו את הסיפור הזה כדי שנבין כי לא מספיק ללמוד תורה, צריכים להיות ישרים "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה". כשנהיה ישרים ואמיתיים, נזכה באמת להביא אור לעולם ויתקיים בנו וְהָלְכ֥וּ גוֹיִ֖ם לְאוֹרֵ֑ךְ וּמְלָכִ֖ים לְנֹ֥גַהּ זַרְחֵֽךְ אמן ואמן.