עצימת עיניים מול המציאות
מידה כנגד מידה בפרעה
התורה מספרת לנו שפרעה מכביד את ליבו ולא רוצה לשחרר את בני ישראל. כבדות הלב של פרעה מביאה לו חיזוק שגורם לו לפעול בשרירות הלב (שמות ט לד).
כנגד כבדות הלב של פרעה ה' משלם לו ב"ערוב כבד", "ברד כבד", "דבר כבד". גם ב"ואכבדה בפרעה ובכל חילו". "וינהגהו בכבדות". על חיזוק הלב של פרעה ה' משלם לפרעה ב"יד חזקה" שבה ה' מוציא את ישראל ממצרים.
שימת לב כנגד כבדות לב
הפעולות הללו של פרעה גורמות לו לא לראות את התמונה הנכונה. כך גם קורה לחלק מהעם המצרי. משה מזהיר כי מכת ברד תהרוג את כל מי שיהיה בחוץ, אבל לא כולם מכניסים את בעלי החיים שלהם לביתם. "הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים: וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה' וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה" (שמות ט, כ-כא). אלה שלא הכניסו את המקנה והעבדים לבית – הפסידו הון רב.
איך ייתכן שאנשים לא הכניסו את הבהמות והעבדים שלהם לבית והפסידו הון רב? אחרי שש פעמים שבהן התקיימו דברי משה לא צריך יראת שמים בשביל להקשיב למשה, צריך שכל ישר.
התשובה נמצאת בהגדרה ההופכית לירא את דבר ה' – "לֹא שָׂם לִבּוֹ". מסתבר שחוסר יראת שמים מתבטא בחוסר תשומת לב. יראת שמים מתחילה מתשומת לב לדברים שמתרחשים. כשלא שמים לב, יכולים לראות שש מכות שמתגשמות מול העיניים ולא להבין שה' מבטיח ומקיים. לא להבין את התמונה הכוללת. ולדאבוננו ראינו בשמחת תורה איך הדברים נכונים גם לזמננו.
עצימת העיניים בדרך לפיקחון עולמי
פוקחים עיניים, מבינים ומתרגזים
ה' משתמש בעיוורון הרוחני של פרעה בשביל לפקוח לאנשים בעולם את העיניים. בתחילה עם ישראל פוקח עיניים, "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה'". אחריו המצרים, "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי ה'". אחר כך העולם כולו, "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ" (שמות ט טז). בניגוד לפרעה הם שמים לב, פוקחים עיניים, רואים, שומעים, מבינים ומתרגזים, "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן" (שמות טו).
יציאת מצרים מביאה תשובה
כך אומרת רחב למרגלים "וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ וְכִי נָמֹגוּ כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וכו'. וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת" (יהושע ב). נפלה עליהם אימה אבל הם נשארים בארץ ישראל. לעומתם העם הגרגשי התפקח ועזב את הארץ לפני שבני ישראל מגיעים. הגבעונים מבינים ומשלימים עם בני ישראל.
האימה שנפלה על אלה שנשארו לא נעלמה, היא יצרה סדק באמונה של העמים הקדמונים באלילים. מחלישה את הרשע, ממעטת את הניצול האכזרי שהיה במצרים, בסדום, בשכם. האנושות מתחילה להפנים כי יש מנהל לעולם. שיש צדק שיש אמת, שיש אל אחד (עיין רמב"ן שמות ז).
מכה תלויה באוויר
חכמינו מספרים לנו את העיקרון הזה בסיפור על מכת הברד המתמשכת. שבשעה שעצר משה את הברד הוא לא ירד לארץ ונשאר תלוי באוויר. פרעה כצפוי חוזר בו ונשבר אחרי המכה העשירית. הוא חוזר בו והפעולה לא נמחקת, היא ממשיכה בדורות שאחר כך. "וַיַּחְדְּלוּ הַקֹּלוֹת וְהַבָּרָד וּמָטָר לֹא נִתַּךְ אָרְצָה" – תְּלָאָן בְּרִפְיוֹן. וְאֵימָתַי יָרְדוּ? בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל הָאָמוֹרִיִּים שָׂנֵאמר (יהושע י) 'וַיְהִי בְּנֻסָם מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן הַשָּׁמַיִם'. וְהַשְּׁאָר עֲתִידִין לֵרֵד בִּימֵי גּוֹג וּמָגוֹג" (שמות רבה וארא פרשה יב ז). בגוג ומגוג נאמר "וְנִשְׁפַּטְתִּ֥י אִתּ֖וֹ בְּדֶ֣בֶר וּבְדָ֑ם וְגֶ֣שֶׁם שׁוֹטֵף֩ וְאַבְנֵ֨י אֶלְגָּבִ֜ישׁ אֵ֣שׁ וְגָפְרִ֗ית אַמְטִ֤יר עָלָיו֙ וְעַל־אֲגַפָּ֔יו וְעַל־עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ" (יחזקאל לח, כב).
מלחמת גוג ומגוג בדברי הנביאים
אותה תכלית ליציאת מצרים ולמלחמת גוג ומגוג
המלחמה של ה' בכוחות החושך מוזכרת אצל נביאים רבים. כך בספר זכריה (יד). כך בתהילים (צו) מתאר דוד המלך את כוחות רשע שמנסים לעצור את מלכות ה' בעולם. יחזקאל קורא לכוחות החושך הללו גוג ומגוג (לח לט). חכמינו קשרו בין יציאת מצרים למלחמת גוג ומגוג כי שתיהן נועדו לפקוח את העיניים של האנשים בעולם לנוכחות ה'. ושתיהן המשך של מלחמה אחת.
אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ וּתְלַהֵט סָבִיב צָרָיו
בתחילה דוד מתאר את הגאולה "ה֣' מָ֭לָךְ תָּגֵ֣ל הָאָ֑רֶץ יִ֝שְׂמְח֗וּ אִיִּ֥ים רַבִּֽים". אחר כך הוא מתאר את המלכויות המתנגדות שנלחמות בה' ובישראל. "אֵ֭שׁ לְפָנָ֣יו תֵּלֵ֑ךְ וּתְלַהֵ֖ט סָבִ֣יב צָרָֽיו". רש"י שם מסביר כי דוד מדבר על מלחמת גוג ומגוג. במלחמה הזו "הֵאִ֣ירוּ בְרָקָ֣יו תֵּבֵ֑ל רָאֲתָ֖ה וַתָּחֵ֣ל הָאָֽרֶץ: הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י ה֑' מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־הָאָֽרֶץ: הִגִּ֣ידוּ הַשָּׁמַ֣יִם צִדְק֑וֹ וְרָא֖וּ כָל־הָעַמִּ֣ים כְּבוֹדֽוֹ".
כך ממשיך דוד לתאר בפרקים הבאים את העמים שמתרגזים כשה' מולך "ה֣' מָ֭לָךְ יִרְגְּז֣וּ עַמִּ֑ים יֹשֵׁ֥ב כְּ֝רוּבִ֗ים תָּנ֥וּט הָאָֽרֶץ" (תהילים צט). גם במלחמה הזאת אלוקים מכניע את כוחות הרשע ומתגלה על כל העולם. "ה֭' בְּצִיּ֣וֹן גָּד֑וֹל וְרָ֥ם ה֝֗וּא עַל־כָּל־הָֽעַמִּֽים".
מקבלים את הטוב, דוחים את הרע
גדולי ישראל שהיו מחוברים לגאולתם של ישראל אמרו לנו כי המלחמה הזאת ברובה הגדול או כולה כבר מאחורינו. כך אמרו האדמו"ר מחב"ד, הבבא סאלי ומרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. הם היו רגילים לומר כי נבואות הפורענות לא חייבות להתגשם כמו שהן כתובות. אנו לומדים זאת מהגזירה על גלות מצרים שהייתה מלכתחילה על 400 שנים, ולבסוף היו שם ישראל רק 210 שנים בזכות התפילה של בני ישראל ובגלל הצרות הרבות שעשה להם פרעה יתר על המידה. ולמרות שחלק הפורענות של הנבואה הזו לא חייב להתקיים, החלקים הטובים של המלחמה הזאת חייבים להתקיים.
מתי בא גוג ומגוג?
מלחמה שמתרחשת אחרי שהחל קיבוץ גלויות
המלחמה הזאת מתרחשת אחרי שהחלה גאולתם של ישראל. כך פרעה נלחם בישראל כשהם פרים ורבים, כך המן לא רוצה שבני ישראל יבנו את בית המקדש השני. כך גוג לא רוצה שעם ישראל ייגאל. הנביא יחזקאל מתנבא על גוג 2500 שנה לפני שהוא מגיע: "מִיָּמִ֣ים רַבִּים֘ תִּפָּקֵד֒ בְּאַחֲרִ֨ית הַשָּׁנִ֜ים תָּב֣וֹא׀ אֶל־אֶ֣רֶץ׀ מְשׁוֹבֶ֣בֶת מֵחֶ֗רֶב מְקֻבֶּ֙צֶת֙ מֵעַמִּ֣ים רַבִּ֔ים עַ֚ל הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־הָי֥וּ לְחָרְבָּ֖ה תָּמִ֑יד וְהִיא֙ מֵעַמִּ֣ים הוּצָ֔אָה וְיָשְׁב֥וּ לָבֶ֖טַח כֻּלָּֽם" (יחזקאל פרק לח, ח-ט).
סדר הדברים כסדר הפרקים
אפשר ללמוד על הופעת גוג מסדר הפרקים. פרק ל"ו בספר יחזקאל עוסק בקיבוץ גלויות, בניין הארץ, בניין הערים, הארץ חוזרת לתת פריה בין יפה. פרק ל"ז עוסק בהתאחדות עם ישראל להיות עם אחד בארץ. פרקים ל"ח-ל"ט עוסקים במלחמת גוג ומגוג. פרקים מ-מ"ח עוסקים כולם בבניין בית המקדש השלישי. בזה מסתיים הספר. הא למדת את סדר הדברים.
מלחמה בשעה שהחיילים הַשֹּׁקְטִים יֹשְׁבֵי לָבֶטַח
עוד אנו לומדים מהפסוקים כי המלחמה מתחילה כשעם ישראל לא שם לב לאויביו. "וְאָמַרְתָּ֗ אֶֽעֱלֶה֙ עַל־אֶ֣רֶץ פְּרָז֔וֹת אָבוֹא֙ הַשֹּׁ֣קְטִ֔ים יֹשְׁבֵ֖י לָבֶ֑טַח, כֻּלָּ֗ם יֹֽשְׁבִים֙ בְּאֵ֣ין חוֹמָ֔ה וּבְרִ֥יחַ וּדְלָתַ֖יִם אֵ֥ין לָהֶֽם" (יחזקאל לח, יא-יג). מסביר המלבי"ם: גוג בא ל"אֶ֣רֶץ פְּרָז֔וֹת", לא לארץ מוקפת הרים ומצודת סלעים או ימים ונהרות. גוג בא כשהחיילים "הַשֹּׁ֣קְטִ֔ים יֹשְׁבֵ֖י לָבֶ֑טַח", לא כשהם מוכנים. גוג בא כשישראל "כֻּלָּ֗ם יֹֽשְׁבִים֙ בְּאֵ֣ין חוֹמָ֔ה וּבְרִ֥יחַ וּדְלָתַ֖יִם אֵ֥ין לָהֶֽם" בלי גדרות אמיתיות שמגינות עליהם. התיאור הזה נכון מאוד למלחמות שחכמי הדורות הגדירו אותן כמלחמות גוג ומגוג.
שלוש פעמים עתיד גוג ומגוג לבוא על ישראל
כך גם מתאר דוד את הזמן שמלכויות הרשע הללו מגיעות. בשעה שעם ישראל מודה לה' על כל הטוב שיש לו ואומר: "הוֹד֣וּ לַה֣' כִּי־ט֑וֹב כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמַר־נָ֥א יִשְׂרָאֵ֑ל כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמְרוּ־נָ֥א בֵֽית־אַהֲרֹ֑ן כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ: יֹֽאמְרוּ־נָ֭א יִרְאֵ֣י ה֑' כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ" (תהילים קיח).
כשישראל שאננים בא גוג "מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַמֶּרְחָב יָהּ". גוג בא בשלושה גלים וכנגדם ביקש דוד שלוש בקשות: "כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם: סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם".
חכמינו במדרש אמרו כי דוד מדבר על שלוש הפעמים שבהן ינסו מלכויות הרשע להילחם בעם ישראל: פעם ראשונה הוא אומר "כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי" שהוא עתיד לכנוס כל האומות ולהעלותם לירושלים, שנאמר "וְעַתָּ֛ה נֶאֶסְפ֥וּ עָלַ֖יִךְ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֑ים הָאֹמְרִ֣ים תֶּחֱנָ֔ף וְתַ֥חַז בְּצִיּ֖וֹן עֵינֵֽינוּ" (מיכה ד יא), וכל הפרשה והלא פרוכים (עם ישראל ישתעבד בפרך, חלילה), לכך נאמר בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם (אמילם – אפרק אותם).
פעם שנייה אמר "סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי" שהוא עתיד להרגיש (גוג עתיד להסית את) כל אומות העולם ולהעלותם לירושלים, שנאמר "לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק: יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ" (תהלים ב א), וכל המזמור והלא פרוכים (ישתעבדו ישראל בפרך לגויים?). לכך נאמר בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם פעם שנייה.
פעם שלישית הוא אומר "סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים", שהוא עתיד לפרוש ריש גמיות למדינות להוציא כרוזות, שנאמר "קִרְאוּ זֹאת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה הָעִירוּ הַגִּבּוֹרִים יִגְּשׁוּ יַעֲלוּ כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה" (יואל ד ט), וכל הפרשה והלא פרוכים, לכך נאמר בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם" (מדרש תהילים קיח ב).
באותה שעה הקדוש ברוך הוא נותן לבני יהודה גבורה
על המלחמה השלישית כתוב בנבואת זכריה (י) כי בני ישראל יילחמו בו "וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם וכו'. אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ וכו'. וַהֲשִׁיבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם וכו' וְגִבַּרְתִּים בַּה' וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם ה'" (מדרש שוחר טוב ב).
חיילי ישראל מתפללים בליבם
עוד אמרו חכמינו במדרש דבר פלא שהיום הוא מאוד מובן. חכמינו אמרו שגיבורי ישראל יתפללו באותה שעה בליבם מרוב תמימות. "וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם" (זכריה יב ה), אמר להם הקדוש ברוך הוא בתמימות באתם, חייכם שהתמימות מעלה עליכם, שנאמר "תומת ישרים תנחם" (משלי יא ג), באותה שעה הקדוש ברוך הוא נותן להם ליהודה גבורה, והן שולפין כלי זיין שלהם, ומכין לאותן האנשים מימינם ומשמאלם והורגים אותם הוי "אשרי תמימי דרך" (מדרש תהלים שוחר טוב קיט).
מי הוא גוג ומגוג?
מגוג – גרמניה
ביחזקאל (לח, ב-ג) כתוב: "בֶּן־אָדָ֗ם שִׂ֤ים פָּנֶ֙יךָ֙ אֶל־גּוֹג֙ אֶ֣רֶץ הַמָּג֔וֹג נְשִׂ֕יא רֹ֖אשׁ מֶ֣שֶׁךְ וְתֻבָ֑ל וְהִנָּבֵ֖א עָלָֽיו". גוג הוא המנהיג, ביחד איתו באים גם "פָּרַ֛ס כּ֥וּשׁ וּפ֖וּט אִתָּ֑ם כֻּלָּ֖ם מָגֵ֥ן וְכוֹבָֽע: גֹּ֚מֶר וְכָל־אֲגַפֶּ֔יהָ בֵּ֚ית תּֽוֹגַרְמָ֔ה יַרְכְּתֵ֥י צָפ֖וֹן וְאֶת־כָּל־אֲגַפָּ֑יו עַמִּ֥ים רַבִּ֖ים אִתָּֽךְ".
בספר בראשית (י ב) מוזכרים מגוג, משך ותבל כבני יפת "בְּנֵ֣י יֶ֔פֶת גֹּ֣מֶר וּמָג֔וֹג וּמָדַ֖י וְיָוָ֣ן וְתֻבָ֑ל וּמֶ֖שֶׁךְ וְתִירָֽס". בתרגום ירושלמי הוא מפרש מגוג – גרמניה. בגמרא בבלי (יומא י ע"א) וגמרא ירושלמי (מגילה א ט) אמרו ש"מגוג זו קנדיא" וקנדיא היא עיר הבירה של כרתים, אי ששייך ליוונים.
בתרגום יונתן ליחזקאל מפרש "גֹּ֚מֶר וְכָל־אֲגַפֶּ֔יהָ" – מְדִינַת גַרְמַמְיָא. וכן בתלמוד ירושלמי (מגילה א ט) מפרש את גּוֹמֶר – גֵּרְמָמְיָה. מָגוֹג – גִיתַיָיא" הגותים הם שבטים גרמנים שישבו בתחומי רומא. כן הוא גם בתלמוד בבלי (יומא י ע"א).
מֶשֶׁךְ – מְסַיָיא – מוסקאווי
על "מֶשֶׁךְ" כתוב בגמרות הללו שהיא "מְסַיָיא". ו"פני משה" על הירושלמי כתב שמיסיא היא מוסקאווי. גוג מלך המגוג מגיע מירכתי צפון, ובאמת רוסיה נמצאת בסמוך לאוקיינוס הקרח הצפוני. אליהם מצטרפים פָּרַ֛ס כּ֥וּשׁ וּפ֖וּט – פרס וכוש ידועות, על פוט כתב האברבנאל (בראשית פרק י) בשם כתב יוסיפון "שממנו יצא עם ליביאה שבאפריקא".
כל רשעי עולם מתלבשים בגוג מלך המגוג
בזוהר (חלק ב דף נח/ב) כתוב כי נשמות כל הרשעים הגדולים בעולם יתלבשו בכוחות הרשע הללו בזמן הגאולה: "רִבִּי אַבָּא אָמַר מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יֵיסָא סָבָא, וְהָכִי אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זַמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַחֲיָיא לְכָל אִינּוּן מַלְכִין, דְּעָקוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלִיְרוּשָׁלַם, לְאַנְדְּרִיאָנוּס, לְלוּפִינוֹס, וּנְבוּכַדְנֶצַר, וּלְסַנְחֵרִיב, וּלְכָל שְׁאַר מַלְכֵי עַמִּין, דְּחָרִיבוּ בֵּיתֵיהּ, וּלְשַׁלְּטָאָה לוֹן כְּקַדְמִיתָא, וְיִתְכָּנְּשׁוּן עִמְּהוֹן שְׁאַר עַמִּין. וְזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִתְפָּרְעָא מִנַּיְיהוּ בְּאִתְגַּלְּיָיא, סַחֲרָנֵי יְרוּשָׁלַם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, "וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף ה' אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלַם". "אֲשֶׁר יִצְבְּאוּ" – לָא כְּתִיב, אֶלָּא "אֲשֶׁר צָבְאוּ".
כל כוחות הטוב מאז ומעולם באים לעזור לישראל
כנגדם באים כל כוחות הטוב של האבות, התנאים והצדיקים הגדולים לעזור לעם ישראל. כך מובא בזוהר (חלק א דף קיט/א) על הישמעאלים שבאים על ירושלים בעזרת עמים רבים מהעולם במלחמת גוג ומגוג. "וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל זְמִינִין בְּהַהוּא זִמְנָא לְאַתְעָרָא עִם כָּל עַמִּין דְּעַלְמָא לְמֵיתֵי עַל יְרוּשָׁלֵם" דִּכְתִיב, (זכריה יד) "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַם לַמִלְחָמָה וְגו'". וּכְתִיב, (תהלים ב) "יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד עַל ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ". וּכְתִיב "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק ה' יִלְעַג לָמוֹ".
במלחמה שיעשו הישמעאלים בעזרת הרוסים, האיראנים והאירופאים יתעוררו נשמות עתיקות ויתחדשו ויתחברו כדי לחדש את העולם: "לְבָתַר וא"ו זְעִירָא יִתְעָר לְאִתְחַבָּרָא וּלְחַדְּשָׁא נִשְׁמָתִין דְּהֲווּ עַתִּיקִין בְּגִין לְחַדְתָּא עַלְמָא כְּמָה דִכְתִיב, (שם קד) יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו וּכְתִיב יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם לְאִתְחַבָּרָא כְּדְקָא יְאוּת. יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו לְנַחֲתָא לוֹן לְעָלְמָא וּלְמֶהֱוֵי כֻּלְּהוֹן בְּרִיָין חַדְתִּין לְחַבְּרָא עַלְמִין כֻּלְּהוּ כְּחַד".
כל זה יהיה בסוף האלף השישי. "זַכָּאִין אִנּוּן כָּל אִנּוּן דְּיִשְׁתָּאֲרוּן בְּעַלְמָא בִּסְיָיפֵי אֶלֶף שְׁתִיתָאָה לְמֵיעַל בְּשַׁבַּתָּא.
למה מלכויות הרשע נלחמות בעם ישראל?
השתחררות העולם מציר הרשע
מלכויות ציר הרשע העולמי ממשיכות את דרכו של פרעה שחי חיי פאר, פסליו האדירים מילאו את מצרים. העם המצרי וכל העמים האחרים היו משועבדים לפאר את השליט האלוהי ועבדו עבודת פרך בשביל לספק לו את הכבוד שלו.
כך המן אוהב שכולם כנועים אליו, משתחווים לו ולא מעיזים להרים את הראש. כך הוא יכול לעשוק אותם ואת בנותיהם. מי שמסכן את השלטון של המן ואחשוורוש הוא מרדכי שעלול ללמד את העולם לא להשתחוות להמן. כך נלחמים הבנים של המן בבית המקדש השני ההולך ונבנה, הם מפחדים שהמקדש ילמד את עמי העולם מה הוא צדק ויסכן את שלטון כל מלכויות הרשע העולמיות.
ציר הרשע מפחד מהערכים של ישראל
זו הסיבה שבגללה נלחמות מלכויות הרשע בעם ישראל מימי פרעה ועד ימינו. כך כתב לפני אלפיים שנה הסנטור הרומאי נטולוס סילונוס אחרי ביקור בארץ ישראל: "אִם נִזְכֹּר כִּי כָּל תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב עַל עַבְדוּת הִיא עוֹמֶדֶת, נָבִין כִּי שְׁאֵלַת הַיְּהוּדִים אֵינָהּ מַכְשֵׁלָה מְקוֹמִית בִּלְבַד". אם היחס של היהודים לעבדים יחדור לרומא, היא תחדל להתקיים. "הַיְּהוּדִים בְּעֶצֶם הֲוָיָתָם סַכָּנָה הֵם לְרוֹמָא, שֶׁכֵּן הֵם מְעַרְעֲרִים עַל עִקַּר הָעִקָּרִים שֶׁל תַּרְבּוּת הַמַּעֲרָב", הוא מסכם ואומר "חָלִילָה לָנוּ מֵהַסִּיח דַּעְתֵּנוּ מִסַּכָּנָתָם. צַר הָעוֹלָם מֵהָכִיל אֶת רוֹמָא וְאֶת יְהוּדָה גַּם יַחַד".
מאבק בין אלוהי הטבע לאלוהי המוסר
עוזרו האישי של היטלר, הרמן בראונשוויג, פרסם את דברי היטלר בספרו "שיחותי עם היטלר". הוא מצטט את היטלר שמסביר לו כי יש בעולם מאבק בין אלוהי הטבע שלו לבין אלוהי המוסר של העם היהודי. בעולם הטבע אין רחמים ואין חסד. אין צדק ואין מוסר. יש חוק אחד שאומר כי החזק טורף את החלש. מדינה חזקה צריכה לטרוף עמים חלשים ממנה, כך העולם מתפתח ומתקדם. אלוהי המוסר של היהודים מסרס את העמים ומונע מהם להשתמש בכוח בשביל לשלוט ולכן צריך להשמיד את העם היהודי.
הארמון של אבו מאזן
כך נלחמים בנו היום הרשעים של עזה והרשעים של יהודה ושומרון. מבט אחד על הארמון המפואר של אבו מאזן יסביר למה הם נלחמים בישראל. מבט אחד על חשבונות המיליארדים של מנהיגי עזה יסביר את הכול. בכל המדינות הללו יש עוני משווע, את כל כספי התרומות גוזלים המנהיגים המושחתים, יש להם מיליארדי דולרים בחשבון הבנק שלהם, והם חוגגים בבתי מלון יוקרתיים בעולם.
כמוהם קים איל ג'ונג מנהיג צפון קוריאה חי חיי פאר מופלגים על חשבון עמו הנדכא. גם הוא שונא את ישראל כמו כל עטלפי החושך הללו ששונאים את האור. כל הרשעים הללו נלחמים בעם ישראל כי הדגל שלנו הוא צדק ומשפט. כל הרשעים הללו מפחדים שעם ערכי הצדק והחרות עם ישראל יפוץ בעולם וממלכת הרשע שלהם תקרוס.
כך בדיוק חושבים כל השליטים שרוצים לשלוט על העולם. כך היה סטאלין שונא היהודים. כך שונאים אותנו בוונצואלה, כך שונאים אותנו העריצים השולטים באיראן. אנחנו המחסום בפני כל העריצים הללו שרוצים לשלוט על העולם ולעשות לנשים לילדים ולמבוגרים כמו שעשו לנו בעוטף עזה בשמחת תורה.
מלחמות העולם – מלחמת גוג ומגוג
מלחמות גוג ומגוג בימינו לפי החפץ חיים
בספר "לב אליהו" של הרב אליהו לפייאן זצוק"ל הוא מביא עדות מפי הגאון הרב אלחנן וסרמן הי"ד שאמר באמצע דרשתו בביהכ"נ מחזיקי הדת בלונדון כי שמע מפי החפץ חיים זצוק"ל אחרי מלחמת העולם הראשונה שאמר: "מלחמה גוג ומגוג תתחלק לג' חלקים. הראשונה היתה זו שעברה עלינו, השניה תהיה בערך בעוד כעשרים וחמש שנה עד שלשים שנה". ובאמת מלחמת העולם השנייה באה כשלושים שנה אחרי המלחמה הראשונה. "ואחריה תהיה מלחמה שלישית ואחרונה ובסופה תהיה הגאולה השלמה. והוסיף החפץ חיים ואמר שבמלחמה השלישית יסבול כל העולם יסורי חבלי משיח" (לב אליהו יתרו).
מלחמת העולם הראשונה – להכרית מלכויות הרשע
אם מבינים שגוג ומגוג הם מלכויות הרשע של העולם שמשעבדות את העמים האחרים כמו שפרעה שעבד את אומתו ואומות אחרות, אפשר להבין טוב יותר את דברי החפץ חיים. לפני מלחמת העולם הזו היו כל מלכויות אירופה מנצלות ומשעבדות את העמים שישבו תחתיהם. כך היה גם הצאר הרוסי וכך היה גם הסולטאן הטורקי. כל המלכויות הללו נפלו במלחמת העולם הראשונה.
המלחמה הזו הייתה גם נגד העם היהודי. במהלך המלחמה הזו גירש הסולטן הטורקי כמעט חצי מהיהודים שעלו והתיישבו בארץ ישראל. הוא ניסה להצר את צעדיהם שלא יקימו פה מדינה. מולו עמדו צבאות האנגלים שהכריזו כי ארץ ישראל תהיה של עם ישראל והם ניצחו.
מלחמת העולם השנייה – המשך שבירת זרוע הרשעים
אי אפשר לחסל את כל הרוע העולמי בבת אחת, ואחרי הניצחון של הטוב במלחמת העולם הראשונה צמחו שוב כוחות הרשע של היטלר וסטאלין. הנפילה של היטלר וכל הרשעים שאיתו הייתה במלחמת העולם השנייה. החפץ חיים לא ראה את מלחמת העולם השנייה, אבל הוא צפה אותה במדויק.
במלחמה הזו ניסו הגרמנים להשמיד את כל העם היהודי. הם ניסו גם להשמיד את היישוב היהודי בארץ ישראל. לשם השמדת היהודים גייסו הגרמנים עמים רבים והתקדמו לכיוון ירושלים וארץ ישראל מכיוון אל עלמיין שבמצרים. מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מזכיר את דברי חז"ל שאומרים כי מחשבה רעה של גוי, מחשיב הקב"ה למעשה ואע"פ שלא הגיעו לירושלים – הרי הם נחשבים כאילו הגיעו.
מלחמות בני ישמעאל בימינו – המשך מלחמת גוג ומגוג
על פי הזוהר המובא לעיל שבסוף האלף השישי "וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל זְמִינִין בְּהַהוּא זִמְנָא לְאַתְעָרָא עִם כָּל עַמִּין דְּעַלְמָא לְמֵיתֵי עַל יְרוּשָׁלֵם דִּכְתִיב (זכריה יד) וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלַ ם לַמִלְחָמָה וְגו'", היה אומר מרן הרה"ג מרדכי אליהו כי מלחמת העצמאות שבה ניסו עשר מדינות ערב להילחם בישראל היא המשך מלחמות כוחות החושך בעם ישראל. כך אפשר לראות את מלחמת ששת הימים ויום כיפור שהיו בגיבוי צבאי אדיר של הרוסים וברית המועצות. כך אפשר לראות את המלחמה עכשיו, שהיא בגיבוי אדיר של האיראנים.
סוף מלחמות גוג ומגוג – ה' אחד ושמו אחד
בסוף כל המלחמות עם ציר הרשע העולמי ה' יאיר לעולם כולו "וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'" (יחזקאל לח). העולם ילמד להכיר ולהפנים את האמת שלא רוצים לשים אליה לב. המלחמות הללו יפקחו את עיניהם "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה פרק יד ט.). זה הפסוק שחותם את כל התפילות, זה הפסוק שאנו מכוונים אליו בכל פעם שאומרים שמע ישראל.
חכמינו אמרו שכל הקדיש מכוון על הצלחת המלחמות בגוג ומגוג ומלכות ה' על כל העולם (טור נו). הרוצה לעזור במלחמת ה' במלכויות הרשע העולמיות יכוון היטב בקדיש, יפקח את עיניו וליבו להבין שמלוא כל הארץ כבודו. לכן אמרו חכמים כי כל האומר "יהא שמיה רבה" בכל כוחו וכוונתו מבטל את הגזירות ומביא גאולה לעולם. אמן.