"לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ".
הרב זצ"ל היה מספר על סבתה של הרבנית שמחה סבתו, אמו של הבן איש חי זצוק"ל, שהייתה פקחית מאוד, חכמה ובעלת אומץ גדול.
פעם הלכו כל בני הבית לחתונה והיא נשארה לבדה בביתה, בגלל גילה המבוגר. דבר השמחה התפרסם גם לאנשים אחרים, וביניהם לגנב אחד שפרץ לבתים רבים וחשב לנצל את ההזדמנות של השמחה המשפחתית, לפרוץ לביתו בעל הבן איש חי ולגנוב את רכושו ורכוש אחיו הסוחרים.
הגנב הזה היה בעל ותק גדול. הוא פרץ לבתים רבים וגנב רכוש רב, אבל אף אחד לא הצליח לשים עליו את ידו. המשטרה של בגדאד ניסתה רבות לתפוס אותו, אך ללא הצלחה.
חיכה הגנב הזה עד שילכו כל בני הבית והתקרב לבית שהייתה בו הרבנית זצ"ל. היא שמעה את רחש הגנב המתקרב וראתה כי הוא שולח את ידו לדלת לפתוח את המנעול. ובימים ההם לא היו מנעולים כמו בימינו, וכשהיו רוצים לפתוח את הדלת היו שולחים את ידם מבחוץ דרך חור קטן שמיועד לזה ודרכו היו פותחים את הדלת מבפנים.
הנה הגנב שולח את ידו דרך החור הקטן ומחפש את המנעול. עוד מעט הוא יפתח את הדלת ויראה אותה לבד. הוא עלול להזיק לה, מלבד מה שיגנוב. מה לעשות?
נצנצה בה רוח חכמה ותקיפות גם יחד. אחזה הרבנית בידו של הגנב וצעקה: גנב, גנב. הוא מנסה לפתוח את הבית, והיא ממשיכה וצועקת: יוסף, משה, יצחק, תביאו מהר סכין לחתוך לו את היד.
הגנב שנתפסה ידו ניסה לשחרר אותה מידה של הזקנה. אבל היא אחזה בו בכל תוקף וצעקה: מהר, מהר. אני זקנה, אין לי כוח להחזיק אותו, תביאו מהר את הסכין. למה אתם מחכים?
הגנב שמע את צעקותיה והרגיש איך היא מתאמצת להחזיק בו. הוא האמין שאכן יש אנשים בבית שרצים להביא סכין, ואולם היא לא הרפתה ומשכה את ידו בכל הכוח, תוך שהיא צועקת להביא לה מהר את הסכין. הגנב, שהיה צעיר ממנה וחזק יותר, הצליח לשחרר את ידו מידה. אבל הסבתא המשיכה לצעוק אחריו: הוא בורח. תמהרו עם הסכין. תמהרו. תרדפו אחריו.
הגנב המפוחד חשש לחייו ורץ כל עוד רוחו בו. גם כשהגיע לרחוב הוא לא הפסיק ממרוצתו. בורח מפני הסכינים של הסבתא האמיצה, נתקל באבן ונפל. באותה שעה עבר שם מפקד המשטרה וראה אדם בורח מפוחד כולו שוכב על הרצפה. עצר אותו ושאל: מפני מה אתה בורח? הגנב גמגם ולא ידע מה להשיב. הרים מפקד המשטרה את חרבו, והגנב שניצל מהסכין של הסבתא לא רצה להיחתך מחרבו של מפקד המשטרה וסיפר מה שקרה לו.
אחז הקצין בעורפו של הגנב והביא אותו לבית הסבתא. דפק בדלת ואמר: גברת, אל תפחדי, זה אני, מפקד המשטרה בעיר. פתחה הזקנה את הדלת והנה המפקד אוחז בעורף הגנב ושואל מה הגנב הזה עשה בביתה. סיפרה הזקנה מה שקרה לה, והמפקד צחק צחוק גדול.
אמר המפקד לגנב: אנחנו מחפשים אותך זמן רב. גנבת מכל כך הרבה בתים, והנה אישה זקנה כל כך תפסה אותך, מה שלא הצליחו שוטרים ובלשים רבים. כך היה האומץ של אמו של הבן איש חי זצוק"ל.
מתוך אביהם של ישראל על הפרשות | פרשת קדושים
