השנה ירדו גשמים בכמות מועטה ביותר. ואע"פ שאנו לא מרגישים את החיסרון בזכות מתקני ההתפלה, עם זאת אין שום ספק שהבצורת הזו פוגעת בעצים ובצמחים ובמאגרי המים, וחובה עלינו להתפלל עליהם. כך אומרת המשנה במסכת תענית "יָרְדוּ לַצְּמָחִין אֲבָל לֹא יָרְדוּ לָאִילָן, לָאִילָן וְלֹא לַצְּמָחִים, לָזֶה וְלָזֶה אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִין וְלַמְּעָרוֹת, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד". גם כשיש הפסקה גדולה בירידת הגשמים מתפללים על עצירתם. "פָּסְקוּ גְשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת". (תענית ג א-ב).
וגם אם כל הציבור לא מתענה, אדם בביתו צריך להתענות על הגשמים, ומעלה היא לו אם מתענה בלי לפרסם לאחרים. אמנם ראוי לכל קהילה לקבל על עצמה יום תענית למען הגשמים, ובמיוחד בימי השובבים שמיועדים לתשובה.
ובגמרא מובא כי גם כשלא מתענים, צריך אדם לשנות את סדר יומ, להרגיש את הנזיפה מלמעלה ולא להתעלם. "עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ, מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. הַיְחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן" (תענית יב).
ולא יאמר אדם מה אני חשוב להתפלל על הגשמים. שבגמרא מובאים מעשים רבים על אנשים פשוטים בעלי מעשה שהתפללו ובאו הגשמים יותר מתפילתם של צדיקים מפורסמים. לפעמים התקבלה תפילתם של עשירים בעלי צדקה כנקדימון בן גוריון. לפעמים התקבלה תפילת תלמידי חכמים בעלי מעשה, כמו חוני המעגל ואבא חלקיה שהיו ענווים בתכלית, והתפילות שלהם נענו.
לכן לא יפטור אדם את עצמו לומר מה אני חשוב להתפלל על הגשמים, אלא כל אדם יראה את עצירת הגשמים כקריאה משמים להתפלל ולזעוק מקירות ליבו על החסד שנמנע מאיתנו בשנה זו.
סדר התפילה מופיע בסידורים