לפני 105 שנים, בכ"ד כסלו בשנת תרע"ח שוחררה ירושלים מידי עריצים שונאי ישראל, צעד גדול נעשה לגאולת ישראל. הנציב העליון הראשון שהוצב בירושלים על ידי הבריטים הם הרבאט סמואל, יהודי שומר מצוות שרצה בכל מאודו ליישם את הכוונה להקים בית לאומי לעם ישראל בארץ ישראל.
בכד כסלו בשנת תרע"ח (1917) נכנס המצביא הבריטי אלנבי בראש צבאות בנות הברית לירושלים וסילק משם את השלטון הטורקי ששלט בארץ ארבע מאות שנים של ניוון ושנאת ישראל. ארבע מאות שנים שבהם הארץ כמעט לא התפתחה בעקבות תרבות של שוחד ושחיתות.
הטורקים היו עויינים את ההתישבות היהודית בארץ ישראל ועשו כל מה שביכולתם בכדי להפריע ליהודים להתיישב בארץ. הביאו ערבים מכל הסביבה שיתפסו את האדמות כדי שהיהודים לא יאחזו באדמתה. אלה הערבים שיושבים היום בארץ ישראל.
כחודש קודם שחרור ירושלים הכריזה האימפריה הבריטית על הקמת בית יהודי לעם ישראל בארץ ישראל. תוך כדי מהלך הכיבוש של הארץ בידי אלנבי מידי הטורקים. עשרות אלפי חיילים באו לכבוש את הארץ מניו זינלנד, אוסטרליה, הודו, אנגליה, אירלנד וכד'.
הבריטים שילמו מחיר מאוד כבד על כיבוש הארץ. כ-12,167 חיילים שילמו בחייהם כדי להגשים את הבטחת ה' לאברהם "לזרעך אתן את הארץ הזאת." חיילים שלרובם המוחלט לא היה קשר כלשהו לעם היהודי, הסתערו ונפלו תוך כדי שהם מסתערים על עמדות טורקיות, רצים בחירוף נפש ברגל או רכובים על סוסים.
העם היהודי לא היה מסוגל להעמיד חיילים שישחררו את הארץ מידי הטורקים. את המלאכה הזאת הטילה ההשגחה העליונה על הבריטים שקיימו את המשימה במסירות נפש של ממש. על הנס הזה צריכים להודות בחנוכה.
זה לא היה נס של שינוי סדרי בראשית כמו ביציאת מצרים. לא נס של גיבורים ביד חלשים, עצם הכיבוש של הארץ מידי הטורקים למען עם ישראל הוא נס של ממש. בהודאתנו על הניסים בחג החנוכה לא נשכח להודות גם הנס הזה שהיה בימינו, בימים ההם בזמן הזה.