למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך. אז מה הפשט? אדם יכול לחשוב, ובצדק, שצריך לזכור שהקב"ה מנהיג את העולם ולא רק ברא אותו. אבל התורה מזכירה את ההלכה הזאת בהקשר למצווה של עשיית משפט צדק, מתן צדקה למען ינוח עבדך והאמה כמוך.
זאת אומרת, כל פעם שאדם נותן צדקה ומתחשב באדם החלש והסובל, רואה אותו, הוא למעשה מקיים מצוות זכירת יציאת מצרים. התורה מזכירה את זה. למשל, אם אדם לא עושק שכר שכיר, אז הוא מקיים מצוות זכירת יציאת מצרים. אל תהיה כמו המצרים שעשקו וכו'. תהיה אתה בן אדם.
אדם שמקיים "ואהבת לרעך כמוך" הוא מקיים מצוות זכירת יציאת מצרים, לצאת מתרבות מצרים הקלוקלת. אדם זוכר שהקדוש ברוך הוא מנהיג את העולם, וזו יציאה מתרבות מצרים. אם אדם שם לב, כמה מצוות יש בתורה שהן קשורות ליציאת מצרים. אז באמת הוא זוכר את יציאת מצרים כל ימי חייו.
כל ההוויה שלנו, כשאנחנו מתבוננים בה, היא לצאת מתרבות מצרים ולבוא לתרבות הגאולה. יהי רצון שזה יקרה במהרה בימינו.
___
הטקסט תומלל בצורה אוטומטית, אם נתקלתם בשגיאה אנא דווחו לנו.
