בפרשת פקודי, מספרים לנו חכמינו על סיפור מוסתר שבו משה רבנו עושה חשבון לפני עם ישראל ואומר להם לאן הלכו כל התרומות שתרמו למשכן. הוא אמר להם שמחצית השקל הלכה על האדנים, וזה השש מאות אלף. אבל יש שם עוד אלף שבע מאות שבעים וחמישה שהלכו לווים לעמודים.
חכמינו מספרים שהיו בעם ישראל אנשים שאמרו שמשה לקח את הכסף הזה לכיסו. קשה להאמין. כן, משה המנהיג הכי משמעותי וכל כך הרבה טוב הוא עשה לעם ישראל. אי אפשר להתעלם מזה, אבל יש אנשים שמורים עליו באצבע ואומרים לו "אתה גנבת, לקחת". ומשה רבנו צריך להוכיח שהוא לא לקח לכיסו.
הרי זה האדם שמסר את נפשו למען עם ישראל. הוא צריך להוכיח שהוא לא לקח לעצמו. חכמינו אמרו שמשה רבנו מנסה להיזכר איפה האלף שבע מאות שבעים וחמישה, איפה הם נמצאים, עד שהוא נזכר שהם הלכו לווים לעמודים.
למה חכמינו מספרים לנו את זה? בשביל לדעת שבכל דור יש אנשים כאלה. יכול להיות המנהיג הכי טוב בעולם, תמיד יהיו כאלה שיחפשו אותו על קטנות בשביל להפיל אותו. אבל זה לא יעזור. משה אמת ותורתו אמת והם ידועים.
___
הטקסט תומלל בצורה אוטומטית, אם נתקלתם בשגיאה אנא דווחו לנו.
