ישנו מזמור בתהילים שבו דוד המלך מדבר על האויבים. אנחנו משתדלים לעשות להם טוב והם עושים לנו רע, "שמוני רעה תחת טובה", שכול לנפשי, פוצעים, הורגים. ה' ירחם. אמר דוד המלך: "ריבונו של עולם, ריבה ה' את יריבי, לחם את לוחמי". תעזור לנו ריבונו של עולם. תרדוף את אויבינו. "יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך ה' דוחה".
מה פירוש מוץ? כשהרוח באה, היא מפזרת אותו. תפזר אותם, ומלאך הקדוש ברוך הוא ירדוף אחריהם, ידחה אותם. למה? כי הם כל היום מעלילים עלילות. "הקם עלי חמס אשר לא ידעתי שאלוני", כל מיני דברים מעלילים עלילות. ריבונו של עולם, אומר דוד המלך, תבוא להילחם בהם.
חכמינו אמרו: "כל נבואה שכתובה שהיא צריכה לדורות נכתבה". אם דוד המלך קבע את המזמור הזה בתהילים, זאת אומרת זה לנו. אנחנו היום מול האויבים שלנו. עכשיו האויבים נמצאים ביהודה ושומרון, יהיו כמוץ לפני רוח, יפוזרו, יעופו לכל הרוחות. הוא מלאך ה' דוחה, דוחף אותם עוד ועוד ועוד. לא יישאר מהם שריד ופליט.
