סיפר הרב זצ"ל: מסופר על הרה"ג הצדיק חכם רבי יהודה צדקה, עליו השלום, שהיה ראש ישיבת "פורת יוסף" והיו לו מאות תלמידים, שחלקם הרים מאשפתות והיה מנהיגם לתורה במסירות רבה. פעם אחת בא אליו אחד מתלמידיו שהיה בעצמו רב בישיבה, וביקש רשות לסלק מהישיבה את אחד הבחורים: "הוא מפריע ומזיק לאחרים, עשינו כבר הכול ולא הועיל", טען אותו רב.
שאל הרב צדקה: "האם התפללת עליו? האם צמת עליו? האם מסרת נפשך עליו?". יצא אותו רב מבית הרב צדקה וקיבל על עצמו תענית ותפילה למען אותו תלמיד, וראו זה פלא – "מהפך". רוח טובה החלה לנשב בתלמיד, והוא התחיל לאהוב את לימוד התורה, ללמוד, להבין ולהצליח. את הדרך הזאת למד הרב צדקה, וכן למדו כל מנהיגי ישראל, מדרכו של משה רבנו, עליו השלום. בדרך זו צריך ללכת כל מי שאוהב את ישראל ורוצה לראותם שבים בתשובה שלמה.
ויש נוסח שתיקן רבנו האר"י זצ"ל לאומרו בתפילה בתוך ברכת "השיבנו", קודם חתימת הברכה, וזה מסוגל להשיב הרשעים בתשובה: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כסא כבודך, וקבל בתשובה את (פלוני בן פלונית), כי ימינך פשוטה לקבל שבים", ויסיים את הברכה כרגיל: "ברוך אתה ה', הרוצה בתשובה" (שער רוח הקודש, כה:).
מתוך סדרת הספרים אביהם של ישראל