אחדות בישראל- ברכה לעולם כולו

איחוד שבטי ישראל – ברכה לישראל ולעולם

איחוד בדרך לרוח הקודש

מסירות הנפש של יהודה לבנימין איחדה את האחים ובזכותה חזרה השמחה ליעקב – "ותחי רוח יעקב אביהם". חזרה אליו רוח הקודש שניטלה ממנו בכל 22 שנות האבל והצער.

מלבד זאת באה ברכה לעולם כולו. חכמינו במדרש (בראשית רבה פט יא) אמרו שבשעה שברך יעקב את יוסף פסק הרעב. "אמר רבי יוסי ברבי חנינא שתי שנים עשה רעב, כיון שירד יעקב אבינו למצרים כלה הרעב". הרעב כלה מכל המדינות ולא רק ממצרים. וכן הוא בתוספתא "מכיון שבא יעקב למצרים באתה ברכה לרגלו והתחילו לזרוע וכלה הרעב" (תוספתא דסוטה י ג וראה רמב"ן בראשית מז יח). ומעשה אבות סימן לבנים.

מחלוקת הרסנית בין מלכות יהודה למלכות ישראל

המחלוקת בין רחבעם בן שלמה משבט יהודה לירבעם בן נבט משבט אפרים הביאה אסון גדול על ישראל. בגללה עבדו ישראל עבודה זרה, וגם נלחמו זה בזה עד כלה. "וַיָּנ֥וּסוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מִפְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה וַיִּתְּנֵ֥ם אֱלֹהִ֖ים בְּיָדָֽם: וַיַּכּ֥וּ בָהֶ֛ם אֲבִיָּ֥ה וְעַמּ֖וֹ מַכָּ֣ה רַבָּ֑ה וַיִּפְּל֤וּ חֲלָלִים֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל חֲמֵשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֖לֶף אִ֥ישׁ בָּחֽוּר" (דברי הימים ב פרק יג).

לפעמים היו מתגברים במלחמת אחים זו ושוכרים ממלכי העמים האחרים להילחם זה בזה. אסא מלך יהודה לוקח "אֶת כָּל הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב הַנּוֹתָרִים בְּאוֹצְרוֹת בֵּית ה' וְאֶת אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּתְּנֵם בְּיַד עֲבָדָיו וַיִּשְׁלָחֵם הַמֶּלֶךְ אָסָא אֶל בֶּן הֲדַד בֶּן טַבְרִמֹּן בֶּן חֶזְיוֹן מֶלֶךְ אֲרָם הַיֹּשֵׁב בְּדַמֶּשֶׂק לֵאמֹר: בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֶךָ בֵּין אָבִי וּבֵין אָבִיךָ הִנֵּה שָׁלַחְתִּי לְךָ שֹׁחַד כֶּסֶף וְזָהָב לֵךְ הָפֵרָה אֶת בְּרִיתְךָ אֶת בַּעְשָׁא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְיַעֲלֶה מֵעָלָי". מלך ארם לוקח את הכסף של בית המקדש ובעזרתו כובש את "עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי" (מלכים א, טו).

המחלוקת הזו החלישה את עם ישראל גם רוחנית וגם צבאית. בסופו של דבר בא סנחריב מלך אשור ומגלה את עשרת השבטים שהיו במלכות ישראל. כעבור כמה שנים מגיע נבוכדנצר מלך בבל ומגלה את מלכות יהודה המוחלשת.

וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד

הנביא יחזקאל מתנבא כי בגאולה העתידית יהיו שבטי יהודה ושבטי ישראל ביחד. "וַיְהִ֥י דְבַר־ה֖' אֵלַ֥י לֵאמֹֽר: וְאַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם קַח־לְךָ֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְתֹ֤ב עָלָיו֙ לִֽיהוּדָ֔ה וְלִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָ֑יו וּלְקַח֙ עֵ֣ץ אֶחָ֔ד וּכְת֣וֹב עָלָ֗יו לְיוֹסֵף֙ עֵ֣ץ אֶפְרַ֔יִם וְכָל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל חֲבֵרָֽיו: וְקָרַ֨ב אֹתָ֜ם אֶחָ֧ד אֶל־אֶחָ֛ד לְךָ֖ לְעֵ֣ץ אֶחָ֑ד וְהָי֥וּ לַאֲחָדִ֖ים בְּיָדֶֽךָ" (יחזקאל לז).

החיבור הזה יכול להיות רק בארץ ישראל שעליה נאמר "גוי אחד בארץ". בתחילה מתקבצים מארבע קצוות הארץ "וְדַבֵּ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַר֘ אֲ-דֹנָ֣י ה֒' הִנֵּ֨ה אֲנִ֤י לֹקֵ֙חַ֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ין הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֣ר הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם וְקִבַּצְתִּ֤י אֹתָם֙ מִסָּבִ֔יב". והקיבוץ הזה יהיה לארץ ישראל "וְהֵבֵאתִ֥י אוֹתָ֖ם אֶל־אַדְמָתָֽם" (ולא לאוגנדה, לארגנטינה או לבירוביז'ן כמו שעלה בדעת כמה אנשים).

מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלַיִם

הקיבוץ הזה מאפשר מלוכה אחת לכולם, למרות השוני שיש בין העולים שבאו ממדינות שונות. "וְעָשִׂ֣יתִי אֹ֠תָם לְג֨וֹי אֶחָ֤ד בָּאָ֙רֶץ֙ בְּהָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּמֶ֧לֶךְ אֶחָ֛ד יִֽהְיֶ֥ה לְכֻלָּ֖ם לְמֶ֑לֶךְ וְלֹ֤א יִֽהְיוּ־עוֹד֙ לִשְׁנֵ֣י גוֹיִ֔ם וְלֹ֨א יֵחָ֥צוּ ע֛וֹד לִשְׁתֵּ֥י מַמְלָכ֖וֹת עֽוֹד". חשוב להדגיש כי לא מוזכרת כאן מלך מבית דוד אלא מלכות שקודמת לו, כמו שמובא בספר מיכה על "הממשלה הראשונה" שהיא לא מלכות בית דוד, אלא ממשלה קטנה "שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם קְצָת מֶמְשָׁלָה וְהַנְהָגָה כְּמוֹ שֶׁהָיוּ לְיִשְׂרָאֵל בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה לָהֶם שׁוֹפְטִים מַנְהִיגִים אוֹתָם", ואח"כ תבוא "מַמְלֶכֶת לְבַת יְרוּשָׁלַיִם" שהיא מלכות קבועה של בית דוד (מלבים מיכה ד ח).

וְהוֹשַׁעְתִּי אֹתָם מִכֹּל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם אֲשֶׁר חָטְאוּ בָהֶם – וְטִהַרְתִּי אוֹתָם

לחיבור בין חלקי עם ישראל השונים יש משמעות רוחנית גדולה של ריחוק מהשפעתן הרעה של האומות, שכן יהודים רבים היו מתנצרים בגלות בגרמניה, ברוסיה ובצרפת לפני עלייתם לארץ ישראל. "וְלֹ֧א יִֽטַמְּא֣וּ ע֗וֹד בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙ וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וּבְכֹ֖ל פִּשְׁעֵיהֶ֑ם וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֹתָ֗ם מִכֹּ֤ל מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטְא֣וּ בָהֶ֔ם". אחר כך הם נטהרים מהטומאה שדבקה בהם בגלות הארוכה. "וְטִהַרְתִּ֤י אוֹתָם֙".

אתערותא דלתתא קודם

אחרי הטהרה ה' בוחר בהם בחירה מחודשת "וְהָיוּ־לִ֣י לְעָ֔ם וַאֲנִ֕י אֶהְיֶ֥ה לָהֶ֖ם לֵאלֹהִֽים" (יחזקאל לז כה). חשוב מאוד לשים לב כי בשלבים יותר מתקדמים של הגאולה ה' בוחר בנו אבל הסדר הוא הפוך "וְהָיָה מִשְׁכָּנִי עֲלֵיהֶם וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" (יחזקאל לז כז). כי בתחילה אתערותא דלתתא, קודמת לאתערותא דלעילא – התעוררות של שפע משמים. אבל בהמשך הדרך אתערותא דלעילא קודמת (וראה קידושין ע ע"ב).

וְרוֹעֶה אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּם

אחרי השלב הזה באה מלכות בית דוד. "וְעַבְדִּ֤י דָוִד֙ מֶ֣לֶךְ עֲלֵיהֶ֔ם וְרוֹעֶ֥ה אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לְכֻלָּ֑ם". המלכות הזאת מביאה צדק גדול לעולם וגם קרבת אלוקים. "וּבְמִשְׁפָּטַ֣י יֵלֵ֔כוּ וְחֻקֹּתַ֥י יִשְׁמְר֖וּ וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם". כי אחדות היא לא בשירים ובחיבוקים, אחדות היא בכך שאדם לא פוגע בגופו או בממונו או בכבודו של חברו. מתוך כך זכו להיות "כאיש אחד בלב אחד" כמו שהיו ליד הר סיני, שמתוך כך זכו וניתנה להם התורה, כך גם כאן האחדות מביאה מדרגות רוחניות גבוהות.

וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ הֵמָּה וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם

בפסוק הבא מוזכרת ברכה נוספת שבאה מהאחדות והיא יישוב הארץ לעולם. המילה "לעולם" באה להדגיש כי ההתיישבות בגאולה השלישית תהיה גאולה אחרונה ולא תהיה אחריה גלות נוספת. "וְיָשְׁב֣וּ עַל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָתַ֙תִּי֙ לְעַבְדִּ֣י לְיַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם וְיָשְׁב֣וּ עָלֶ֡יהָ הֵ֠מָּה וּבְנֵיהֶ֞ם וּבְנֵ֤י בְנֵיהֶם֙ עַד־עוֹלָ֔ם וְדָוִ֣ד עַבְדִּ֔י נָשִׂ֥יא לָהֶ֖ם לְעוֹלָֽם". כדאי לשים לב לפעמים הבאות שכתוב "לעולם" בהמשך.

קידוש השם עולמי

האחדות הזאת תביא שלום להם ולעולם "וְכָרַתִּ֤י לָהֶם֙ בְּרִ֣ית שָׁל֔וֹם בְּרִ֥ית עוֹלָ֖ם יִהְיֶ֣ה אוֹתָ֑ם". גם שפע, פריון וריבוי "וּנְתַתִּים֙ וְהִרְבֵּיתִ֣י אוֹתָ֔ם". ומתוך כך בניין בית המקדש "וְנָתַתִּ֧י אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם", בניין שבזכותו תשרה שכינה על עם ישראל כולו "וְהָיָ֤ה מִשְׁכָּנִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִ֑ים וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־לִ֥י לְעָֽם". כל זה יביא קידוש השם עולמי "וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י ה֔' מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם".

ה' אלוקינו ה' אחד

לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד

על קידוש השם העולמי שבא מתוך אחדות בינינו אנו מכוונים בכל פעם שאומרים "שמע ישראל". כך לפי רש"י שפירש "ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי הגויים, הוא עתיד להיות 'ה' אחד' שנאמר 'כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' לְעָבְדוֹ שְׁכֶם אֶחָד' (צפניה ג) ונאמר 'וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד'" (זכריה יד).

שפה ברורה, ללא אמונות שווא והבלי נכר

והסביר המלבי"ם כי המילים "שפה ברורה" באות לרמוז לאומות שמערבות באמונה שלהן "אֱמוּנוֹת שָׁוְא וְהַבְלֵי נֵכָר". והכוונה היא בעיקר לנצרות ולאסלם שהאמונה שלהם בנויה על האמת של היהדות ועירבו בה אמונות שווא והבלי נכר. כוונתו של המלבי"ם היא לדברים שכתב הרמב"ם על ישו הנוצרי ומוחמד המוסלמי שערבבו אמת גדולה בשקר עלוב ורדפו את עם ישראל. עם זאת יש מטרה גדולה לפעולתם.

לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד

"אֲבָל מַחְשָׁבוֹת בּוֹרֵא עוֹלָם אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיגָם כִּי לֹא דְּרָכֵינוּ דְּרָכָיו וְלֹא מַחְשְׁבוֹתֵינוּ מַחְשְׁבוֹתָיו. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ שֶׁל יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי וְשֶׁל זֶה הַיִּשְׁמְעֵאלִי שֶׁעָמַד אַחֲרָיו אֵינָן אֶלָּא לְיַשֵּׁר דֶּרֶךְ לַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וּלְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לַעֲבֹד אֶת ה' בְּיַחַד. שנאמר 'כִּי אָז אֶהְפֹּךְ אֶל עַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ה' וּלְעָבְדוֹ שֶׁכֶם אֶחָד'.

כֵּיצַד? כְּבָר נִתְמַלֵּא הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִדִּבְרֵי הַמָּשִׁיחַ וּמִדִּבְרֵי הַתּוֹרָה וּמִדִּבְרֵי הַמִּצְווֹת (באמצעותם), וּפָשְׁטוּ דְּבָרִים אֵלּוּ בְּאִיִּים רְחוֹקִים וּבְעַמִּים רַבִּים עַרְלֵי לֵב, וְהֵם נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים בִּדְבָרִים אֵלּוּ וּבְמִצְווֹת הַתּוֹרָה. אֵלּוּ אוֹמְרִים מִצְווֹת אֵלּוּ אֱמֶת הָיוּ וּכְבָר בָּטְלוּ בַּזְּמַן הַזֶּה וְלֹא הָיוּ נוֹהֲגוֹת לְדוֹרוֹת, וְאֵלּוּ אוֹמְרִים דְּבָרִים נִסְתָּרוֹת יֵשׁ בָּהֶם וְאֵינָן כִּפְשׁוּטָן וּכְבָר בָּא מָשִׁיחַ וְגִלָּה נִסְתְּרֵיהֶם. וּכְשֶׁיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בֶּאֱמֶת וְיַצְלִיחַ וְיָרוּם וְיִנָּשֵׂא, מִיָּד הֵם כֻּלָּן חוֹזְרִין וְיוֹדְעִים שֶׁשֶּׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵיהֶם וְשֶׁנְּבִיאֵיהֶם וַאֲבוֹתֵיהֶם הִטְעוּם" (קטעים שהושמטו בצנזורה על הרמב"ם בהלכות מלכים פרק יא).

תרבות מערבית ותרבות מזרחית

תרבויות שצמחו מתוך הנצרות והאסלם

על התהליך של טיהור העולם מ"אֱמוּנוֹת שָׁוְא וְהַבְלֵי נֵכָר" מדבר הנביא זכריה (ח) כשהוא עונה לשאלה האם לצום בעשרה בטבת ובשאר הצומות. "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד אֲשֶׁר יָבֹאוּ עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת: וְהָלְכוּ יושְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת לֵאמֹר נֵלְכָה הָלוֹךְ לְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה' וּלְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָאוֹת אֵלְכָה גַּם אָנִי". בתחילה הגויים מחפשים את האמת זה אצל זה "וְהָלְכוּ יושְׁבֵי אַחַת אֶל אַחַת". כל עיר חושבת שהאמת נמצאת בעיר השנייה ולא מוצאים דבר.

אחרי שלא מצאו הבינו שהאמת נמצאת בירושלים. זרם המחפשים מתחזק ובמקום "עַמִּים וְיֹשְׁבֵי עָרִים רַבּוֹת" מתגדל המספר ובאים "עַמִּים רַבִּים וְגוֹיִם עֲצוּמִים" כדי "לְבַקֵּשׁ אֶת ה' צְבָאוֹת בִּירוּשָׁלִָם וּלְחַלּוֹת אֶת פְּנֵי ה'". כשהם באים יש לכל אחד מאיתנו תפקיד גדול: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם". והתשובה שלנו צריכה להיות: ברוכים הבאים, הנני.

תרבויות עם גרעין של אמת ועם אמונות שווא והבלי נכר

באסלם ובנצרות יש גרעין של אמת. בנצרות יש חלק שהוא עבודה זרה וצביעות, ובאסלם יש תערובת של מידות רעות, בורות ואכזריות. על פי ההלכה הנצרות היא ע"ז אבל לא האסלם. לעומת זאת היוצא בעולם המזרחי מהאסלם הוא בורות גדולה, מערכות שלטון ומערכות משפט מקולקלות וזכויות אדם נרמסות. אין ספק שהקידמה מאוד מפגרת במדינות המזרח.

לעומתם במדינות המערב נשכחו ערכים בסיסיים של אמונה באלוקים. נשכחו ערכי משפחה וילודה. מי שמתבונן בעולם המערבי יכול לראות מדינות שבהן הילודה היא פחות מ-2.1 ילדים לאישה, וזו רמה מסוכנת שעלולה להמיט אסון על ראשם (בהונג קונג – 0.8 ילדים בממוצע לאישה. ד. קוריאה – 0.9. בסין – 1.2. באוקראינה, באיטליה, בספרד וביפן – 1.3. ביוון, בפורטוגל ובאמירויות – 1.4. בשוויץ, ברוסיה, בפולין ובנורבגיה – 1.5. בהולנד – 1.6. באיראן – 1.7. בקטר – 1.8. בטורקיה – 1.9. ערבייה בישראל 2.91. יהודייה בישראל – 3.03 ילדים בממוצע).

ניהול מערבי כושל

מנהל העולם היום הוא המערב. הכלים המדעיים והעוצמות הכלכליות מאפשרות לו לנהל את המזרח. אבל באמת הוא לא מבין את ערכי היסוד של המזרח ונכשל. כך נכשלה ארה"ב באפגניסטן וברחה בבושת פנים. כך בעירק, בלוב ובכל מדינה מזרחית שהם מנסים להנדס אותה על פי הערכים שלהם.

ערכים משותפים עם העולם המזרחי

במזרח יש יותר אמונה באלוקים מאשר במערב. הם מתייחסים לאמונה בחרדת קודש מאשר במערב. לפחות כלפי חוץ הם מקפידים על צניעות הנשים. במקומות הללו יש אנשים שמוכנים למסור את חייהם בשביל האמונה שלהם, דבר שלא קיים כמעט במערב.

במדינות המזרח שומרים יותר בקפדנות על ערכי משפחה. על כבוד ההורים. לא מהללים את הלהטב"ים, את המרת המין של הטרנסים, ולא מקדמים את המשפחות החד-מיניות.

במזרח גאים בשייכות הלאומית שלהם ולא מוכנים לטשטוש הזהות הלאומית שהמערב דוגל בה. לעמי המזרח ברור כי לכל עם יש הזהות שלו והיא לא ניתנת למחיקה או לטשטוש בשם האחדות הכוללת.

בימים עברו המערב העריך את הערכים הללו, היום הם לא בראש סדר היום שלו והוא משלם על כך מחירים יקרים. אנחנו מאמינים בערכים הללו ולא רואים בהם סתירה לערכים הטובים של העולם המערבי, הם יכולים לשכון איתם ביחד, ולא עוד אלא שהם מעצימים זה את זה.

ערכים משותפים עם העולם המערבי

עם ישראל משויך באופן טבעי לעולם המערבי בגלל השלטון הדמוקרטי, מערכות החינוך המתקדמות, המחקר המדעי, הרפואה, מערכות המשפט, הטכנולוגיה ופיתוחים חדשניים. בכל הנושאים הללו מדינת ישראל נמצאת עם המערב. אנחנו גאים להיות לפעמים הקטר שמושך את כל העולם אל הפיתוחים הכי חדישים שיש. אנחנו גאים גם להיות הקטר שמושך את העולם קדימה בערכי צדק, חסד, אמונה ומשפחה שנחשבים בעולם המזרחי. ומעל הכול, אנחנו שמחים על היכולת לשלב את הערכים הטובים של המזרח עם הערכים הטובים של המערב.

מעם נרדף לעם מקשר

בעבר היינו נרדפים הן מהמזרח והן מהמערב. עלילות דם היו בעולם הנוצרי ובעולם המוסלמי. רדיפות ופרעות היו בשניהם. ניסיונות להמיר יהודים על דתם היו גם באירופה וגם במדינות ערב. על פי חזון כל הנביאים, אחרי חזרת עם ישראל לארצו הוא צריך להיות הגשר שמחבר את התרבות של המזרח עם התרבות של המערב. לא לרמוס את תרבות המזרח כמו שהמערב ניסה לעשות. ולא לרמוס את תרבות המערב כמו שחולמים קנאי המזרח המוסלמים. חייבים לזכור כי עם חזון נכון אפשר להיות הגשר המחבר בין העולם המערבי לעולם המזרחי.

טרלול פרוגרסיבי

יש כוחות שרוצים לשייך את מדינת ישראל אל המערב לחלוטין, ולא מבינים את החשיבות הגדולה שלנו לעולם. הפרוגרסיביים מנסים בכל כוח להפוך אותנו לסניף של הערכים הפרוגרסיביים שלהם. הם רואים שהציבור בישראל הוא ציבור ימני ואמוני, ועל כן הם מנסים לכפות עליו ערכים מערביים למרות שהם נחשבים בעינינו טרלול פרוגרסיבי.

בעולם המערבי אין אמת ושקר, יש נרטיב. אין זכר ונקבה מולדים, אדם יכול להחליף את המין, ובמקום ללדת ילדים – לקנות אותם. כל אחד מהאנשים יכול לבחור בזהות הבדויה שהוא בוחר, וכל אחד חייב להכיר בזהות הזו. בפוליטיקה הזאת המסתננים הבדואים והפלסטינים הם שווי זכויות לעם היהודי.

על מנת שהעם היהודי יאמץ את הערכים של העולם המערבי במלואם מנסה בית המשפט העליון לכרסם בערכי המסורת והזהות היהודית. לכרסם בערכי המשפחה. באמונה. בזהות המגדרית המולדת שלנו. הם לא מצליחים לחנך את העם לפי הערכים הקלוקלים הללו, ועל כן הם מנסים בכוח ה"מוסריות" שלהם לאלץ את הרוב לאמץ את הטרלול הפרוגרסיבי המקולקל שיש בהרווארד ובמקומות אחרים.

ישראל כמוקד התרבותי של העולם

ישראל יכולה להיות המדינה הערכית שמכילה גם ערכי אמונה ומשפחה וגם ערכי קידמה ומדע. היא יכולה להיות ליברלית יותר מהמערב ומתקדמת יותר מהאקדמיה בארה"ב שהליברליות שלהם היא רק אם אתה חושב כמותם. ישראל יכולה להיות יותר מדעית יותר מוסרית, יותר דמוקרטית ויותר מתקדמת מכל המדינות במערב.

ישראל יכולה להיות גם יותר אמונית מהמזרח. האמונה באלוקים יכולה להיות הרבה יותר נקייה. יותר חסד מכל מדינה מזרחית. יותר ילדים במשפחה מכל מדינה מזרחית. יותר דתית מהאסלם שמטיף גם לצניעות וגם לאנוס נשים. יותר חפצת חיים מהמוסלמים שמסוגלים לצלות תינוק יהודי בתוך תנור ולאנוס אישה ואחר כך לרצוח אותה.

העולם מקבל את ישראל יותר ויותר

שואה של שנאה עולמית

הרעיון הזה הוא לא דמיוני. מי שמסתכל על העולם במבט רחב יכול לראות את ההתקדמות של העולם למקום יותר מתוקן. העולם המערבי, שהיה אנטישמי מאוד, הפך להיות הרבה פחות אנטישמי. לפני שמונים שנה האנטישמיות הייתה בשיאה. בתקופת השואה היו מדינות שבהן הובילו יהודים למחנות השמדה. אבל גם במדינות שנלחמו  נגד גרמניה לא אהבו יהודים. ועידת אוויאן שהייתה בצרפת יכולה לשמש מדד לאנטישמיות שהייתה בעולם בשנת 1938.

הוועידה התקיימה שלוש שנים אחרי חוקי נירנברג, כשכבר היה ברור כי הנאצים רודפים את היהודים באכזריות, אם כי לא ידעו על ההשמדה המתוכננת שלהם. ארה"ב מנעה מהפליטים היהודים להגיע לשטחה, ואונייה שהגיעה עם פליטים יהודים מאירופה הוחזרה עם כל הפליטים שעליה היישר למחנות ההשמדה. לא הייתה מדינה שהסכימה שהיהודים ירדו בשטחה.

כדי להמחיש את שנאת היהודים יזמה ארה"ב ועידה באווין שבצרפת שבה התכנסו נציגים של 32 מדינות ו-24 ארגונים במטרה למצוא מדינה שתסכים לקלוט אליה יהודים נרדפים. ארה"ב לא הסכימה לקלוט יותר יהודים מהמכסה שלה, 27 אלף בשנה.

קנדה הסכימה לקלוט רק יהודים חקלאים, ולא היו בעולם בעת ההיא יהודים חקלאים. שר החוץ שלה אמר שלקלוט יהודי אחד בקנדה זה יותר מדי. צרפת, בלגיה, הולנד ואוסטרליה הודיעו שלא יקלטו אף יהודי אחד. בריטניה הסכימה לקלוט רק ילדים יהודים עד גיל 17 במבצע שנקרא קינדר טרנספורט, וכך ניצלו 10,000 ילדים יהודים, ועל כך תודתנו הגדולה. הצדיקים הנוספים בכל הסיפור היו תושבי אי באוקיאנוס האטלנטי שהסכימו לקלוט 100 אלף יהודים.

מדד האנטישמיות העולמי

מאז ועד היום האנטישמיות העולמית ירדה מאוד. היא עדיין קיימת, ולפי מדד בינלאומי רק 26% מתושבי העולם הם אנטישמים. 38% מהעולם חושב שיש בעולם יותר מ-10% יהודים בעולם כשבפועל יש פחות מ-0.2% יהודים בעולם.

כשמפלחים את הנתונים מוצאים כי כמחצית המוסלמים בעולם (49%) הם אנטישמים. המדינות שעוטפות את ישראל הן האנטישמיות הגדולות ביותר. בקרב תושבי יהודה ושומרון ורצועת עזה הערבים  שוררת האנטישמיות הנרחבת ביותר (93%) ומיד אחרי כן עיראק (92%) ומדינות אחרות במזרח התיכון.

אצל הנוצרים רק 24% אנטישמים. הקתולים הם היותר אנטישמים. הפרוטסטנטים פחות מהם, והאוונגליסטים הם אוהבי ישראל ברובם. בחמישים השנים האחרונות עזבו מיליארד מאמינים את הכנסייה הקתולית, רובם הפכו לחילונים או לאוונגליסטים וכך ירדה האנטישמיות בעולם. בארה"ב שהאוונגליסטים הם רוב יש "רק" 9% אנטישמים. באמריקה כולה יש 19% אנטישמים. אין ספק שהעולם המערבי עובר שינוי לטובה במשך שמונים השנים האחרונות.

שינוי משמעותי בעולם הערבי

גם בעולם הערבי שמוביל באנטישמיות יש שינויים לטובה. שר החוץ האמריקני הנרי קיסינג'ר, שבא להסכמי הפסקת האש אחרי מלחמת יום הכיפורים, היה צריך על פי החוק להתאסלם כדי שיוכל להיכנס לסעודיה, והיום יהודים מתקבלים שם בכבוד גדול. הסעודים מתירים למטוסים ישראלים לטוס בשמי המדינה, ואיחוד האמירויות חתם את הסכמי השלום שנקראים הסכמי אברהם. יש אומרים שמדובר רק באינטרסים כלכליים ובטחונים. אנחנו מעדיפים להאמין לנביאי ישראל שצפו מראש את התהליך הזה. הם צפו אותו מראש ופירשו כתהליך רוחני שהעולם עובר בדרך לתיקונו השלם.

וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר

הם ניבאו לנו כי בסוף הדרך יבין העולם שישראל היא הפתרון שלו. אז יתקיימו בנו דברי ישעיה הנביא "וְהָלְכוּ אֵלַיִךְ שְׁחוֹחַ בְּנֵי מְעַנַּיִךְ וְהִשְׁתַּחֲווּ עַל כַּפּוֹת רַגְלַיִךְ כָּל מְנַאֲצָיִךְ וְקָרְאוּ לָךְ עִיר ה' צִיּוֹן קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: תַּחַת הֱיוֹתֵךְ עֲזוּבָה וּשְׂנוּאָה וְאֵין עוֹבֵר וְשַׂמְתִּיךְ לִגְאוֹן עוֹלָם מְשׂוֹשׂ דּוֹר וָדוֹר" (ישעיהו ס).

התהליך הזה יתקדם יותר ויותר כאשר אנחנו נזכור את התפקיד שלנו. אם נזכור כי מדינת ישראל מחזיקה גם אמונה וערכים, וגם קידמה וחדשנות השילוב שיכול להביא שלום לעולם.

עשרה בטבת – כי חיללנו שם שמים

צדקותו המסוכנת של צדקיהו

מי שהכיר ביכולות המיוחדות של עם ישראל ותורתו היה נבוכדנצר, מלך שכיבד מאוד את מלכות ה' בעולם. לכן הוא קירב אליו מאוד את צדקיהו מלך יהודה. הוא ראה בו אדם צדיק, איש המעלה. צאצא למלכות בית דוד, האיש שיעזור לו לנהל את העולם נכון.

נבוכדנצר ראה את צדקיהו כאחד מבני ביתו, הוא נתן לו את המפתח של ביתו ומינה אותו אחראי על חמישה מלכים מרכזיים, מלך אדום, מלך בני עמון, מלך מואב, מלך צר ומלך צידון.

פעם אחת נכנס צדקיהו לביתו של נבוכדנצר וראה אותו אוכל ארנבת חיה. התבייש נבוכדנצר והשביע את צדקיהו שלא יגלה סוד זה לאחרים (יחזקאל יז). הוא ביקש מצדקיהו שיישבע בדבר הכי יקר שלו שלא יגלה לאחרים מה שראה. שיישבע במזבח הזהב, מזבח הקטורת הפנימי של המקדש. צדקיהו נשבע  ונבוכדנצר האמין לו.

כשישב צדקיהו עם חמשת המלכים החשובים שתחת ידיו, החניפו לו המלכים ואמרו לו שהוא ראוי יותר מנבוכדנצר למלוך על העולם. הצטער צדקיהו צער גדול שהוא לא יכול לספר למלכים הללו כמה נבוכדנצר גרוע. הלך לסנהדרין והתירו לו את השבועה שלא בפני נבוכדנצר שלא כדין (נדרים סה). סיפר צדקיהו לחמשת המלכים הגויים שראה את נבוכדנצר אוכל ארנבת חיה, והם סיפרו את הדבר מיד לנבוכדנצר.

כעס נבוכדנצר מאוד והתאכזב מאיש אמונו: מִיָּד בָּא וְיָשַׁב בְּדַפְּנִי שֶׁל אַנְטוּכִיא (עיר חשובה בגבול סוריה טורקיה) וְיָצְאוּ סַנְהֶדְרֵי גְּדוֹלָה לִקְרָאתוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם שֶׁהֵם כֻּלָּם בְּנֵי אָדָם שֶׁל צוּרָה גָּזַר וְהוֹצִיאוּ לָהֶם קָתֶדְרָאוֹת וְהוֹשִׁיבָן. אָמַר לָהֶם: דִּרְשׁוּ לִי אֶת הַתּוֹרָה. מִיָּד הָיוּ קוֹרִין פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וּמְתַרְגְּמִין אוֹתָהּ לְפָנָיו. וְכֵיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים (במדבר ל) "אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר" אָמַר לְהוֹן: אִי בָּעֵי לַמְּהַדֵּר בֵּהּ יָכִיל אוֹ לָאו? (אם הנודר רוצה לחזור בו מנדרו, יכול או לא?) אָמְרוּ לוֹ יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וּמַתִּיר לוֹ אֶת נִדְרוֹ. אָמַר לָהֶם: דּוֹמֶה אֲנִי שֶׁאַתֶּם הֲתָרָתַם לְצִדְקִיָּה הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לִי".

מרוב כעס על עיקום התורה על ידי צדקיהו ועל ידי חכמי ישראל שהתירו לו בלי לשאול את נבוכדנצר בעל העניין. מִיָּד גָּזַר וְהוֹרִידָן לָאָרֶץ. הֲדָא הוּא דְּכָתִיב "יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ יִדְּמוּ זִקְנֵי בַת צִיּוֹן". הֶעֱלוּ עָפָר, הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין זְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, דִּכְתִיב "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר", חָגְרוּ שַׂקִּים, הִתְחִילוּ מַזְכִּירִין זְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דַּכְּתִיב "וַיָּשֶׂם שַׂק בְּמָתְנָיו". מָה עָשׂוּ לָהֶם? קָשְׁרוּ שְׂעָרָן בִּזְנָבִי סוּסֵיהֶם וְהָיוּ מְרִיצִין אוֹתָם מִיְּרוּשָׁלֵם וְעַד לֹד, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "הוֹרִידוּ לָאָרֶץ רֹאשָׁן בְּתוּלֹת יְרוּשָׁלִָם" (איכה רבה ב).

לכן נקרא צדקיהו מלך רשע, שבגלל עיקום התורה על פי רצונותיו גרם לה ולחכמי ישראל זלזול גדול, וחורבן נורא ואיום.

תיקון בניין ירושלים

התיקון של בניין ירושלים יהיה כשהצדיקים לומדי התורה יביאו אור לעולם. ילמדו את התורה באמת שלה ולא לפי אינטרס אישי. כך הם יביאו את העולם לתיקון. "כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם" וכו'. אמן ואמן.