דברי הספד לגאון הרב משה צוריאל זצוק"ל

זכיתי ללמוד הרבה מהרה"ג משה צוריאל זצוק"ל. רבים העריצו את זכרונו הנדיר של הרב ואת חכמתו הרבה. אני רוצה לכתוב על האיכפתיות שלו מהמצב הרוחני של עם ישראל, כמו מנהיג אמיתי היה איכפת לו מאוד מהמצב הרוחני וניסה לפעול בכל דרך אפשרית לחזק אותו.
זכיתי לקבל ממנו כמה וכמה פעמים חיזוקים בכל פעם שהייתי במערכה ציבורית על נושא שנראה לי חשוב לדבר בו כדי לחזק את ליבם ודרכם של שלומי אמוני ישראל. הוא ראה בהופעות הציבוריות של אנשי תורה שליחות חשובה. ותמיד הייתי מקבל ממנו חיזוק.
החיזוקים שלו נתנו לי כח ואומץ והכוונה נכונה. במיוחד אחרי פטירתו של מו"ר אבא זצוק"ל כשהייתי רוצה לשמוע דעה של מישהו שכל דבריו עומק של תורה, הייתי מחכה לשמוע את מוצא פיו. ידעתי שכל מה שהוא אומר מגובה לא רק במקורות, אלא שדבריו יונקים מעמקי הקודש של דרך השם.
הוא ידע כי יש בתורה צד של מלכות, "בי מלכים ימלוכו". רק אחרי החורבן נגזר על התורה להשאר בד' אמות של הלכה. אבל כשאנו חוזרים לארצנו אנחנו צריכים לחזור לתורה של אברהם אבינו שקרא בשם ה' ושינה את העולם, לתורה של משה רבינו שמוציא את ישראל ממצרים ומוליכם ארץ ישראל. שמלמד אותם גבורה ואומץ ונצחון. תורה שנלמדה והתיישמה על ידי דוד המלך.
לשם כך הוא כתב מאמר על תורת הראי"ה קוק זצוק"ל שבה הוא מעודד את תלמידי החכמים להשתמש בכלי שנקרא ספרות ועיתונות בשביל להפיץ את אורה של התורה. https://www.yeshiva.org.il/midrash/4587
הוא מונה מאות מקומות בדברי הראי"ה קוק זצוק"ל שמעודד את תלמידי הישיבה שזכו לדלות מים מעומקה של התורה להלביש את האור הגדול הזה במילים שנוגעות בלבבות ומעבירות לעם שבשדות את אורה המרפא של התורה.
הרב צוריאל מביא ציטוטים רבים מהרב קוק שמספר כמה מאמץ הוא השקיע בשביל לכתוב את דבריו. היה לו עומס עבודה גדול. בזכות העובדה שהרב קוק השקיע מזמנו וממרצו לכתוב את מחשבותיו, זכינו בדורינו ללמוד את מהרעיונות הללו ולהמשיך אותם לתלמידינו.
הרב צוריאל מצטט מאגרות הראי"ה את דברי הרה"ג קוק זצוק"ל כנגד כל הכותבים של ימיו שנלחמים בתורה ובערכיה. וכותב "הָעֵט כָּבַשׁ לוֹ אֶת הָעוֹלָם, הוּא רוֹדֶה בַּמַּחְשָׁבוֹת, בְּרִגְשֵׁי הַלֵּב וְגַם בְּמַעֲשִׂים. בְּבִטְחָה הוּא עוֹשֶׂה אֶת דַּרְכּוֹ, חִצִּים שְׁנוּנִים וּמַדְקְרוֹת כְּחֶרֶב, בִּמְנוּחָה הוּא שׁוֹלֵחַ. הֲיַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁאָנוּ רַשָּׁאִים לַחֲשׁוֹת וְלֹא לִקְנוֹת לָנוּ אֶת הַנֶּשֶׁק הַמּוֹדֶרְנִי הַזֶּה?" וממשיך וכותב "וַאֲנַחְנוּ, לָמָּה לֹא נַעֲשֶׂה לָנוּ גַּם אָנוּ עֵט? הַיְּבֵשׁוֹ מוֹחוֹתֵינוּ? חָלִילָה! וְכוּ' הַתָּם כָּל רַעְיוֹן מִקֶּרֶב לִבֵּנוּ פְּנִימָה? (אגרות ראי"ה ח"א עמ' כה).
הרה"ג צוריאל מביא במאמרו את תכנית "הצעה" של הראי"ה קוק שנדפסה בשנת תרפ"ד, ובה מפרט הרב קוק זצ"ל לפני הקמת ישיבת "מרכז הרב" בירושלים את עשרה יסודות שעליה תתבסס הישיבה. שם הוא כותב שצריך "להרגיל ולחנך את תלמידינו, אשר יתעתדו להיות רועי ישראל ומדירכיו, למשוך בקשת סופרים בסגנון יפה ובהיר, לבאר ולברר אמיתתה של תורה, קדושת האומה וכל דבר הנוגע לחכמת ישראל, בשפה ברורה וברוח קדושה וטהרה".
זכיתי לצטט מאמרים רבים של הרה"ג צוריאל זצוק"ל. במיוחד זכיתי לצטט את המאמר הזה השבוע קודם פטירתו. הדברים שלו והדרך שלו נראים לי כל כך חשובים ועל כל הפצתי את דבריו במקומות רבים. אשרי הדור שזכה כי הרה"ג צוריאל היה בקרבו. רב שאיכפת לו מעם ישראל. רב שממשיך את דרך משה רבינו, רב משתדל לחזק את מדרגתו הרוחנית של עם ישראל. ולוואי ויזכו תלמידיו ונזכה כולנו להמשיך את הדרך האמיתית הזו. אמן ואמן.