חכמי התורה מול הפילוסופים של יוון

וְאַחַר  כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ

מה לחשמונאים ולדביר?

בברכת "על הניסים" אומרים: "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך". הדביר הוא קודש הקודשים בו נמצאים הלוחות וספר התורה. מה עשו החשמונאים בדביר? הרי זה מקום שרק כהן גדול נכנס אליו ביום הכיפורים.

חידוש קשר האהבה

התשובה רמוזה במילה "בניך". באנו לשם לגלות שאנחנו בנים של ה'. לגלות את האהבה הגדולה שמתגלה אלינו במקום הזה, אהבה שמתגלה בכך שה' מדבר עם החכמים והנביאים בכל הדורות. לכן המקום הזה נקרא דביר, המקום שמחבר בקשר ישיר בינינו לבין אלוקים בתורה ובתפילה.

הקשר הזה קולקל כאשר חודש וחצי אחרי כל הניסים ביציאת מצרים, שואלים בני ישראל "היש ה' בקרבנו אם אין?". ובמדרש (שמו"ר פכ"ו ב') המשילו את העניין לבן שבשעה שהיה רכוב על כתפו של אביו ומקבל ממנו הכול הוא שואל את חברו של אביו: האם ראית את אבא?

אמר לו אביו: "אתה רכוב על כתפי ואתה שואל עלי? הריני משליכך ויבא השונא וישלוט בך, כך אמר הקב"ה לישראל, אני נשאתי אתכם על ענני הכבוד ואתם אומרים היש ה' בקרבנו וכו' לפיכך יבא השונא וישלוט בכם, הוי ויבא עמלק".

הודאה על ניסים בדרך הטבע

בספר בני יששכר (מאמרי חדשי כסלו טבת – מאמר ד) נאמר כי החטא הזה נתקן בחנוכה שבו ה' לא עשה להם במלחמה ניסים גלויים אלא בגבורה שלהם במלחמה, אעפ"כ הם מודים לה' "על הניסים ועל הנפלאות וכו' שעשית לאבותינו". זו הסיבה שבגללה לא מוזכר נס פך השמן בברכת "על הניסים", כי קל להודות על פך השמן שהוא נס על-טבעי. אבל היה חשוב לחכמים להדגיש כי אנו מודים אפילו על ניסים בדרך הטבע ובוודאי גם על ניסים שמשנים את סדרי הטבע בעולם.

המלחמה של יוון ביחס לתורה כדבר ה'

את הקשר המיוחד הזה רצו היוונים להשכיח מישראל. לא את התורה, אלא את תורתך. לא אכפת ליוונים שעם ישראל יעסוק בחכמת התורה אם הם לא יתייחסו אליה כדבר ה' אלא כחכמה אנושית. המלחמה של יוון הייתה ביחס של ישראל לתורה כדיבור אלוקי.

היחס לתורה כדבר ה' מעקר את כל היכולת של היוונים להשפיע על עם ישראל לקבל את הערכים היווניים. אם התורה היא סוג של ערך אנושי, הם מסוגלים לייפות את הערכים שלהם ולשווק אותם בכישרון גדול שיאפיל על כל יכולת השיווק שלנו. אבל אם העולם יבין שהערכים של ישראל הם ערכיים אלוקיים – היוונים לא יכולים לשכנע את העולם שהערכים שלהם הם אמת. לכן הם נלחמים באמירה של ישראל שהתורה של ישראל היא תורת ה'.

מלחמת אויבי ישראל בתורה בכל הדורות

רדיפת חכמי התורה על ידי הרומאים

זו הסיבה שבגללה הרומאים הרגו את רבי עקיבא ואת עשרת החכמים הגדולים. הם העריכו כי העוצמה הרוחנית של רבי עקיבא, רבי שמעון ורבי מאיר תייצר בעם ישראל עוצמה שלא תאפשר להם להשפיע על עם ישראל.

הם מבינים שאם חכמי ישראל יישארו בחיים וילמדו את תורתם כל פעולת הרומאים תהיה פעולת שווא. לכן הם מכריזים על חכמי ישראל מלחמת חורמה. לכן הם נלחמים בסמיכת החכמים וגוזרים שכל הסומך ייהרג וכל הנסמך ייהרג ועיר שסומכים בה תיהרס.

הספרים נשרפו, האותיות לא נעלמו מהתודעה

בעקבותיהם הלכו הנוצרים שגזרו במשך הדורות גזירות נגד לימוד תורה ונגד ספרי התורה. כך כותב המגן אברהם (סימן תקפ ס"ק ט) "ביום הששי פרשת חקת נהגו יחידים להתענות שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת".

כך שרפו המוסלמים מאתיים ספרי תורה אחרי הצהרת בלפור בארם צובא. הם הבינו כי ההכרזה של ממשלת אנגליה כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל נובעת מחכמי התורה שמחזקים את האמונה של עם ישראל בגאולתו. הם לא מבינים ששריפת הספרים לא תועיל להם, כי גם אם הגווילים יישרפו, האותיות לא ייעלמו מהתודעה של עם ישראל שיחזור לארץ ישראל ויקים בה ממלכה לתפארת כהבטחת ה' ביד עבדיו הנביאים.

גזירות סטלין נגד לומדי התורה

כך גוזר סטלין על היהודים לא ללמוד ולא ללמד תורה כמו היוונים. הוא מבין כי הרצון שלו להעלים את עם ישראל מהעולם יצלח רק אם הוא יצליח להעלים את התורה ואת חכמי התורה. לכן הוא הגלה לסיביר למעלה משש מאות חכמי תורה שלימדו תורה ברוסיה. כך הוא חשב שיוכל למחוק את עם ישראל מהעולם.

מעשיו הם המשך לגזירות הצארים שקדמו לקומוניסטים ברוסיה. צארים שאסרו את האדמו"ר הזקן של חב"ד מתוך מטרה למחוק את נושאי התורה ולמחוק את התורה מליבותיהם של ישראל.

בסופו של דבר הם לא מצליחים והיוונים נופלים דווקא בידי עוסקי תורתך. כך גם הרומאים והנוצרים והקומוניסטים לא מצליחים להכרית את עם ישראל לגמרי. הם מצליחים לשכנע חלק מהעם שלא מבין את כוחה של התורה ומתנתק ממנה, ושם הם מצליחים לפגוע פגיעה אנושה.

 

שיווק ערכים לא אנושיים לאנושות

ערכים של טוב ורע לפי דעתם

כדי להבין את כוחה של התורה נזכיר את הערכים של הפילוסופים היווניים שקבעו ערכים של טוב ורע לפי דעתם. אריסטו קבע למשל כי הורים לא חייבים לגדל כל ילד שנולד להם. אם הם השתוקקו לבן ונולדה להם בת, לדעתו מותר להורים להרוג את אותה בת.

כך טען הפילוסוף הגדול אריסטו בספרו "פוליטיקה": "חייב להתקיים חוק, שלפיו לא יהיה ניתן לגדל ילד פגום או נכה באופן כלשהו". עוד הוא כתב: "כדי להימנע מפיצוץ אוכלוסין, יש ילדים שצריך להורגם, מאחר שיש להגביל את כמות האוכלוסין במדינה".

לטעמו לא מוסרי לחייב את ההורים לגדל את הילד שלהם נגד רצונם. להאכיל אותו ולפרנס אותו במשך שנים ואחר כך גם לאפשר לו לרשת אותם. לדעתו הכי מוסרי לאפשר להורים להרוג את פרי בטנם.

אימוץ התורה של אריסטו

אריסטו הצליח לשכנע את ההמונים שהרגו חלק מהילדים שלהם. "נושא המתת הילדים בעת העתיקה הוא דבר שנוטים להמעיט בערכו, על אף מאות עדויות של סופרים מאותה תקופה, שהדבר היה מעשה מקובל ויומיומי. ילדים נזרקו לנהרות, הושלכו לערמות צואה וביבים, נסגרו בצנצנות עד שיגוועו ברעב, ונותרו חשופים על פני הרים ובצידי הדרכים, 'טרף לציפורים, מזון לחיות הפרא'" (מתוך הספר "עולם מושלם" של קן ספירו).

קרקס מוות

כך חינכו הפילוסופים כי הוגן להשליך לזירה אנשים חיים שיילחמו בבעלי חיים טורפים. נכון שמישהו יסבול וימות אם עשרות אלפי צופים יראו את המחזה המרגש הזה וילכו לביתם שבעי רצון. יכולת השכנוע של הפילוסופים הייתה כל כך חזקה עד שההמונים אימצו את דעתם ונהרו באלפיהם לקרקסאות המוות הללו.

הייתי טיפש עד שלמדתי עצה מהנשים

הפילוסופים הללו היו מורי הדרך של אלכסנדר מוקדון. בהשארת הערכים שלהם הוא יצא למסע כיבוש עולם, במהלכו נרצחו ונשדדו מאות מיליוני אנשים. הגמרא מספרת במסכת תמיד (לא ע"ב). על אלכסנדר שרוצה להגיע אל מעבר להרי החושך. "מטא לההוא מחוזא דכוליה נשי בעי למיעבד קרבא בהדייהו אמרו ליה אי קטלת לן יאמרו נשי קטל אי קטילנא לך יאמרו מלכא דקטלוהו נשי אמר להן אייתו לי נהמא אייתו ליה נהמא דדהבא אפתורא דדהבא, אמר להו מי אכלי אינשי נהמא דדהבא אמרו ליה אלא אי נהמא בעית לא הוה לך באתרך נהמא למיכל דשקלית ואתית להכא כי נפיק ואתי כתב אבבא דמחוזא אנא אלכסנדרוס מוקדון הויתי שטייא עד דאתיתי למדינת אפריקי דנשיא ויליפת עצה מן נשיא".

הגיע אלכסנדר אל מעבר להרי החושך ומצא שם מדינה שכולה נשים. רצה להילחם בהן ולכבוש אותן כדרכו. שלחו לו הנשים מכתב ובו כתבו: אם תכבוש אותנו זה לא יהיה לך כבוד גדול שיגידו עליך בעולם שניצחת נשים. ואם אנחנו ננצח אותך בוודאי תהיה לך בושה גדולה שנשים ניצחו אותך.

על כן הן הציעו לאלכסנדר שלום והוא הסכים לכך. הציעו לו שולחן מזהב ולחם מזהב עליו. שואל אותן אלכסנדר: וכי אפשר לאכול לחם מזהב? השיבו לו הנשים: ידענו שיש לך לחם רגיל ביוון. בוודאי לא הלכת לכבוש את העולם בשביל לחם רגיל, לכן הבאנו לך לאכול לחם מיוחד מזהב.

יצא אלכסנדר מעיר הנשים וכתב על חומותיה: "אני אלכסנדר מוקדון הייתי טיפש עד שבאתי לאפריקה למדינת הנשים ולמדתי עצה מן הנשים". מסיימת הגמרא ואומרת "תנא דבי אליהו גיהנם למעלה מן הרקיע ויש אומרים לאחורי הרי חשך".

הגיהינום הוא הגילוי הנורא שמתגלה לאלכסנדר בעולם האמת, מסתבר לו שכל החיים שלו היו מסע רצח לשווא. הוא לא בזבז רק את חייו, כל האנושות נגררה אחריו למלחמות אין סופיות. הכול בהשראת הפילוסופים שהדריכו אותו לדרך הרעה הזו.

תיבעל להגמון תחילה

חכמינו סיפרו כי המרד ביוונים בחנוכה התחיל בכך שהיוונים החליטו שכל בתולה שנישאת חייבת להיבעל להגמון תחילה. הפילוסופים ביוון הסבירו בחכמתם הרבה כי הגזירה הזאת מוצדקת, כך לכל מושל תהיה נחת והוא יוכל להנהיג את הציבור טוב יותר.

כך הם חייבו את כל העמים שנכבשו על ידי היוונים לספק את הבנות שלהם לתאוות השליטים, גזירה שאיש לא יכול היה לעמוד מולה, הפילוסופים הגדולים אמרו שהיא הכי צודקת שיש. הדבר היחידי שיכול לעצור את הערכים המושחתים הללו זאת התורה שמציבה מול החכמה האנושית הזאת ערכים אחרים, אלוקיים. ערכים שאומרים כי אונס הבנות הוא גילוי עריות והוא אסור ותועבה. כך יוצרת התורה כיסי התנגדות חזקים לגזירות היוונים.

חכמי התורה נוצרים את העבודה הזרה

הכוח הזה ליווה אותנו במשך כל הגלות. במשך אלפי שנים לא היה קל ליהודים להתמודד עם הנוצרים. הם גזרו גזירות קשות על היהודים באינקוויזיציה, במסעי הצלב ובאין-ספור גירושים. הם הסבירו כי ישו ברא את העולם, ומי שהתנגד להם שילם מחיר יקר. מי שעצר אותם היו חכמי התורה שהסבירו כי אדם לא יכול לברוא עולם, ומי שאומר כך הוא גם טיפש וגם עובד עבודה זרה.

חכמי התורה מכבים את שמש העמים

כך הסבירו חכמי התורה כי סטאלין הוא לא שמש העמים אלא רוצח המונים וגזלן שגוזל את רכוש העשירים בתואנות שווא. לא היה קל לעמוד מול מכונת התעמולה של רוסיה. היא סחפה אחריה מאות מיליונים בכל העולם שהאמינו לעוצמתם האגדית של לנין וסטלין. הפסלים שלהם עמדו בכל הכיכרות ברוסיה וגרורותיה, וההערצה אליהם הייתה אין סופית.

כל שופרות התעמולה שלהם קשרו ללנין ולסטאלין כתרים שאף אחד כמעט לא עמד בפניהם. רק עוצמת האמת של התורה ידעה להעמיד מולם אמת שאנשים נלחמו עליה ובסופו של דבר ניצחו אותם.

מלחמה בתורה תחילה

לציבור בלי תורה לא היו הכלים להתנגד לכל התרבויות השווא הללו. הם הוכרחו ליישר קו עם התרבות השלטת. היחידים בעולם שיכולים לעצור אותם היו חכמי התורה האמיתיים שידעו כי התורה היא דבר אלוקים והאמינו בה יותר מכל דבר אחר.  לכן כל השליטים הללו רדפו עד מוות את נושאי התורה האמיתיים.

זו הסיבה שבגללה המטרה הראשונה של היוונים הייתה "להשכיחם תורתך", ואחר כך "להעבירם מחוקי רצונך". הם ידעו את כוחה הגדול של התורה ולכן הם נלחמו בתורה תחילה.

לא כל החכמים יודעים לעצור את החכמה היוונית

לטהר את השרץ בק"ן טעמים

חכמינו בגמרא (עירובין יג ע"ב) אמרו: "תנא תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים". עוד אמרו שלא מכניסים בסנהדרין מי שלא יודע לטהר את השרץ בק"ן טעמים. ושאלו שם תוס' מה ערך יש בחכמת הבל זו? הרי התורה אומרת ששרץ הוא טמא.

וכתב רב צדוק הכהן בספרו אור זרוע לצדיק: "אבל היה המכוון להראות כי לא על ראיות שכליות יסמוך האדם שהרי יש לנו לדון ק"ן טעמים על השרץ שהוא טהור אם באנו לסמוך על טעמים שכליים, אבל ראוי לדעת האמת במה שהוא אמת ואחר כך להסמיך כל טעמים וכל ראיות השכל אל האמת. ויהיה השכל נמשך אחר האמת לא האמת אחר השכל. ואם לא ידע לדחות ראיות שכלו המורים היפך האמת יאמר שלא ידע ולא יאמר ידעתי שקר". וזה מה שנאמר כי חכמה בלי יראת אלוקים היא סכנה. "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי".

עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ? עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי

חכמה בלי יראת אלוקים הייתה גם בעם ישראל בקרב לומדי התורה. ירמיהו הנביא מסביר כי היא הביאה את החורבן. כך כתוב בפסוק: "מִי הָאִישׁ הֶחָכָם וְיָבֵן אֶת זֹאת וַאֲשֶׁר דִּבֶּר פִּי ה' אֵלָיו וְיַגִּדָהּ עַל מָה אָבְדָה הָאָרֶץ נִצְּתָה כַמִּדְבָּר מִבְּלִי עֹבֵר". החכמים והנביאים לא ידעו מה הסיבה לחורבן בית המקדש עד שה' אמר להם כי הם לא ראו בתורה את תורת ה'.

"וַיֹּאמֶר ה' עַל עָזְבָם אֶת תּוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיהֶם וְלֹא שָׁמְעוּ בְקוֹלִי וְלֹא הָלְכוּ בָהּ". מסבירה הגמרא שה' אומר להם שהם למדו תורה, אבל זאת לא הייתה תורת ה' אלא חכמה שלהם, ולכן בא החורבן. לכן אומר ירמיהו (ט) כי אדם לא יתהלל בחכמתו האנושית: "כֹּה אָמַר ה' אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ". אפשר להתהלל רק בחכמת ה', "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'".

הגאולה באה מתלמידי חכמים שיש להם יראת שמים

משמעות העניין היא שתלמיד חכם שאין בו יראת ה' יכול להכשיר כל עוול בפלפולים של הבל. רק תלמיד חכם שיש בו יראת ה' יפסוק על פי התורה ולא ייפול לרשת ק"ן טעמים של הבל.

ק"ן טעמים של הבל הייתה חכמת הנחש. עליו נאמר "והנחש היה ערום" (בראשית ג א). והתרגום אומר שהוא היה חכם, אלא שזאת הייתה חכמה בלי יראת שמים ולכן היא הביאה מוות לעולם. עליה נאמר "חכמים המה להרע ולהטיב לא ידעו" (ירמיהו ד כב).

החכמה הזאת משכה את אדם וחוה ואת לב כל העולם עד מעמד הר סיני. במעמד הר סיני כתוב כי שם פסקה מעם ישראל זוהמת הנחש כי במעמד הר סיני התווספה לחכמה גם יראת שמים. שם נאמר "בעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו".

ק"ן פרקים כנגד ק"ן טעמים

לכן תיקן דוד המלך את התהילים בק"ן פרקים כדי להכניס בלב האדם יראת שמים, ובזה מתקן דוד המלך את קלקול אדם הראשון שכידוע 70 שנותיו של דוד המלך הם החסרים מ-930 שנותיו של אדם הראשון שחטא. והתיקון בא על ידי 70 שנותיו של דוד המלך שהיו מלאים יראת שמים.

אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו

על ק"ן טעמים על הבל אלו אפשר ללמוד ממה שכתוב בכתבי האר"י: "ונקה לא ינקה, הה"ד אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו".

שמעתי מהרה"ג מרדכי גרינברג שליט"א כי במילים "ונקה" ו"ינקה" יש אותיות "קן" ויש את שם הויה. אם אין שם הויה – זו סכנה אלו ק"ן טעמים שבהם מכשירים את השרץ. אם יש שם הויה צריך להסתכל בעיקר עליו, זה מה שאמרו חז"ל: "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו" (אבות ד, כ). שכשלא תסתכל על אותיות קנקן יישאר שם הויה. וזהו מה שאומרים "ומנותר קנקנים נעשה נס לשושנים", ממה שנשאר מהמילה קנקן תמצא שם הויה שהוא עשה את הנס.

חכמת האקדמיה בארה"ב

על כל פשעים תכסה אנטישמיות

דוגמה לסכנה של חכמה בלי יראת שמים היא החכמה של האקדמיה בארה"ב שלא הצליחה במשך חודשיים לגנות את טבח של למעלה מ-1,400 ישראלים בידי חמאס.  בכל האוניברסיטאות הללו היו מרצים שהצדיקו את הטבח והאונס של החמאס בריש גלי, מרצים דיברו בביטויים אנטישמיים בשיעורים. כמותם היו כל ארגוני זכויות האדם של האו"ם, ארגוני זכויות הנשים.

בכל האוניברסיטאות הללו היו התקפות אנטישמיות רבות נגד סטודנטים יהודים. בכולן נשמעו דברים בשבח השמדת העם היהודי ומחיקת מדינת ישראל. האשמת היהודים ברצח עם היו דבר יום ביומו וההנהלה של האוניברסיטאות הללו שתקה.

שתיקת הפרופסורים

על רק השתיקה של הפרופסורים הבכירים, ועל רקע ההתקפות האנטישמיות הללו הוזמנו לשימוע שלוש הפרופסוריות שעומדות בראשות שלוש האוניברסיטאות הגדולות, הרווארד, פנסילבניה ומית.

בשימוע שאלו אותן האם קריאה לרצח העם היהודי היא לגיטימית במוסדות שלהם, שלושתן אמרו שזה תלוי בהקשר שבו הדברים נאמרו. הן הסבירו כי יש חופש דיבור במוסדות שלהם והן מגינות על "חופש ביטוי" ו"נייטרליות מוסדית".

חופש לדבר נגד יהודים

חופש הביטוי הזה לא היה קיים כשמישהו העז לדבר נגד העמדות של התנועה הפרוגרסיבית. מרצים נענשו או פוטרו כשהשמיעו ביקורת על טרנסג'נדרים, על המאבק של השחורים וכד'. בערכים של הפרוגרסיביים לא היה חופש דיבור. רק כשמדובר בהסתה נגד הזכות של יהודים לחיות, פתאום נזכרים בחופש הדיבור המקודש.

עץ הדעת טוב ורע

זה לא פלא שדווקא באקדמיה מופיעות התופעות המכוערות הללו, בעץ הדעת יש טוב ויש רע. הטוב הוא הפיתוח המדעי להוספת חיים. בדעת גם נמצא הרע, במוסדות הללו נמצאת תמיכה בהפלות ותמיכה בהשמדת ישראל. שם תמצא את המאמינים הגדולים ביותר ואת הכופרים הגדולים ביותר. שם נמצאים אנשים שמרוב חכמה הם מלאים מעצמם. ממש כמו הנחש שמלמד את האדם שהוא יכול להיות שווה לאלוהים. "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע".

האדם החכם עלול לחשוב שהוא קובע מה טוב ומה רע. הוא עלול להיות כל כך מלא מעצמו ומחכמתו עד שהוא מעיז את פניו לסתור את דברי אלוקים. הוא אומר: אני החכם, אני גיליתי, אני הבאתי ברכה לעולם. אלוקים אומר שלעשות שינוי מין זה אסור, אני חושב שזה טוב. אלוקים לא מתקדם מספיק.

המדען המתוקן מצד הטוב רואה בכל גילוי שלו את חכמת האלוקים הגדולה. את החכמה האין-סופית שבעולם. כך היה מלא אמונה גדול הפיסיקאים בעולם איזיק ניוטון, מלא התפעלות מחכמת הבורא. הייתה לו ענווה להבין שכל החכמה שלנו היא כמו של ילדים שמשכשכים את רגליהם במי האוקיינוס הגדול מלא חכמת ה'.

כך מתפעל מגלה חוקיות הכוכבים יהונס קפלר מחכמתו האין-סופית של ה' שמתגלה ביקום ובסדר המפליא של הכוכבים. כך מתפעל מהחוקים הללו איינשטיין. כך מתעלים מדענים רבים שלא ייחסו את החכמה שהם מגלים לעצמם, מבינים שהם רק גילו את חכמת הבורא ולא יצרו אותה יש מאין.

החכמה המתוקנת היא החכמה שיש בה גם ענווה. חכמה שיש בה הבנה כי אלוקים ברא את כל החכמה המדהימה שבטבע, שאנחנו רק מגלים את מה שהוא ברא ועשה וכל גילוי שלנו רק מביא אותנו להתפעלות גדולה יותר ויותר.

ויהי רצון שנזכה שיתקיים בנו "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים". אמן ואמן.