פעם בא עשיר גדול ונתן לבבא סאלי סכום כסף ענק, והצעתו- דרישתו ותנאו בפיו, שישימו את הכסף בבנק ומהריבית השמנה יהא לבבא סאלי די סיפוקו. הבבא סאלי שלח שליח לרב לשאול האם כשר ונכון הדבר, והרג ענה שעל פי ההלכה מותרת ריבית זו כהאי גוונא לצורך צדקה, אך הוסיף ואמר, שבבא סאלי לא ירצה לסמוך על זה ויחמיר. כשהגיע השליח, שהיה לו עניין שהכסף יופקד, ענה ואמר שהרב אליהו מתיר. שאלו הבבא סאלי: 'ומה עוד אמר לך חכם מרדכי?' נאלץ השליח לומר שהרב הוסיף: 'בבא סאלי לא יסכים'. גמר אומר הבבא סאלי שיחזירו את הצ'ק. אותו עשיר עז פנים התעצבן ובא לביתו של הרב, דפק בדלת ואמר לרב: 'אתה? אתה הרב מרדכי אליהו?' 'כן', ענה לו הרב. המשיך העשיר: 'אתה?! אתה?! אתה תאמר לבבא סאלי מה לעשות?!' הרב שאלו מה העניין סיפר אותו עשיר את המקרה.
אמר לו הרב: 'אתה?! אתה תאמר לבבא סאלי מה לעשות?'
התריס העשיר, שלא מדברים איתו ככה. ענה הרב: 'גם אני עשיר. אתה רוצה, תן לו את הכסף, אל תעשה לבבא סאלי תנאים מה יעשה עם הכסף'. נכנע העשיר והגיע לביתו של בבא סאלי על מנת לתת לו את כל הכסף בלי תנאים. כשראה אותו הבבא סאלי אמר לו: 'לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. הלכת לחכם מרדכי…'
ובתוך שעה חילק הבבא סאלי את כל הכסף לעניים ולא השאיר פרוטה אחת.
מתוך החוברת על הצדיקים ועל החסידים
רבנן קדישי ארעא דישראל
הבבא סאלי והרב מרדכי אליהו זיע"אז