האם יש רוח הקודש בימינו?
נסתלקה רוח הקודש מישראל, אבל לא לגמרי
בתחילה "היתה רוח הקדש מרובה בישראל" (תוספתא סוטה יב), והיו נביאים בישראל כפליים כיוצאי מצרים (מגילה יד ע"א). "משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש מישראל, ועדיין היו משתמשין בבת קול" (יומא ט ע"ב). אמנם לא נסתלקה לגמרי, שהרי יוחנן כהן גדול שמע מבית קודש הקודשים על ניצחון ישראל במלחמה, ושמעון הצדיק שמע מאותו מקום כי בטלו גזירות גסקלגס (תוספתא סוטה יג ה-ו).
וגם אחרי החורבן מצינו שלרשב"י הייתה רוח הקודש (ירושלמי שביעית ט) "צפה ר"ש בן יוחי ברוח הקודש וכו". ובראב"ד (שופר וסוכה ולולב פרק ח) "א"א כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים והעלינו שהוא (הדס קטום) פסול כסתם משנתינו". וכבר כתב האר"י שיש שער רוח הקודש והדרכות כיצד להשיגה. וכך הרמח"ל שבספרו מסילת ישרים יש הדרכות לכך.
גם רוח הקודש, גם ענווה
סיפר הרב דני שרחטון ממכון מאיר: מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מגיע תדיר למכון לענות על שאלות התלמידים, ופעם שאלנו אותו האם יש רוח הקודש בדורנו. השיב לנו הרב: תשאלו את מי שיש לו. אמרנו לו: אנחנו שואלים אותך. כי פעמים רבות ראינו בתשובות שהשיב לנו הרב כי הוא מכיר את מציאות חיינו, גם אם לא אמרנו לו מאומה. הרב חזר ואמר: תשאלו את מי שיש לו והוא יענה. חזרנו ושאלנו אותו האם יש רוח הקודש בדורנו. כך הוא התחמק שלוש פעמים מלהשיב, ובסוף השיב כי יש רוח הקודש בדורנו.
תגיד, כי בעולם הבא אין גאווה
הרה"ג אליהו תמיד היה מספר על ההספד שהיה צריך הרה"ג עזרא עטיה להספיד את הרה"ג עדס זצוק"ל שהיה ידוע שיש לו רוח הקודש. אבל היה גם ידוע שהרה"ג עדס לא היה מסכים שיאמרו עליו שיש לו רוח הקודש. כשהיה צריך להספידו שקל הרב עטיה בדעתו האם לומר בהספד שיש לו רוח הקודש. וסיפר הרב אליהו זצוק"ל: תוך כדי שהוא שוקל מה לומר בהספד ראינו אותו מתנמנם ומתעורר בפתאומיות ואומר איפה אתה הרב עדס. ואחר כך סיפר לנו שראה אותו בעיני רוחו אומר לו "תגיד, כי בעולם הבא אין גאווה". מהסיפור הזה למדנו שיש רוח הקודש, וגם למדנו כי אלה שיש להם רוח הקודש מסתירים אותו הסתר בתוך הסתר.
סיפורים על רוח הקודש של מרן הרב אליהו זצוק"ל
רואה למרחק ששת אלפי מיילים
סיפר הרב יוסף אליהו כי אישה אחת סיפרה לו כי הייתה בבית חולים בלוס אנג'לס בגלל בעיה קשה בחוליה שזזה ממקומה בחוט השדרה. הרופא בחו"ל שבדק אותה אמר שהיא חייבת לעשות ניתוח דחוף. בתחילה היא הסכימה לניתוח, והרופא יצא להביא לה טפסים למלא.
בינתיים היא התקשרה מחו"ל לרב, והרב אמר לה לא לעשות ניתוח והבעיה תתרפא. עוד הוסיף הרב שאם בבית החולים הזה מתעקשים על ניתוח, שתלך לבית חולים אחר. כשבא הרופא היא אמרה לו שהיא לא רוצה ניתוח. והרופא ממש כעס עליה ואמר לה שהיא טועה. אחר כך בא אחיה ואמר לה: איך ייתכן שהרב שנמצא במרחק של ששת אלפי מייל רואה מה שהרופא פה לא רואה?
אבל החולה השיבה לאחיה שהיא מאמינה בדברי הרב ורוצה ללכת לבית חולים אחר בלוס אנג'לס. הלכה לבית חולים אחר, ושם שני רופאים אמרו שצריך לעשות ניתוח דחוף. אבל רופא אחד אמר שלדעתו צריך ניתוח אבל הוא לא דחוף ואפשר לחכות יום או יומיים כדי לראות איך המחלה מתקדמת.
כך בדקו אותה למחרת, ואותו רופא אמר שאפשר לחכות עוד יום, וכך עוד יום עד היום הרביעי שהרופא הזה אמר לה כי אפשר להתרפא בלי ניתוח כמו שאמר הרב ממרחק של ששת אלפים מיילים.
ילדים ברוח הקודש
שמעתי מחבר שהוא סא"ל במילואים: אחותי התחתנה בגיל מאוחר והרבה שנים לא היו לה ילדים. ניסתה דברים שונים ושום דבר לא הועיל. הלכנו לרב אליהו זצוק"ל ושאלנו מה עושים. הרב שאל אותה: האם שילמת דמי שדכנות לשדכנית שלך? השיבה אחותי: לא, אחותי היא השדכנית ולא חשבנו שצריך לשלם לה. השיב לה הרב: ומה אם זו אחותך? היא טרחה, יגעה, את צריכה לשלם לה דמי שדכנות.
אחותי חשבה מה לקנות לאחותנו במתנה וחשבה על משהו יפה מחנות במאה שערים שם תוכל לקנות לה מתנה. הגיעה עם בעלה לחנות, ראתה בחלון ראווה תמונה שרצתה לקנות ונכנסה לחנות לקנות ולשלם. אמר לה המוכר: אני מתנצל ולא יכול למכור לך כעת את התמונה, אין לי זמן אני ממהר לחתונה. אחותי הפצירה בו, אמרה שזה דחוף לה, והמוכר אמר: את יכולה לחכות כאן, אלך לחתונה ואשוב למכור לך בעוד כשעה וחצי.
אחותי ובעלה חיכו ליד החנות והמוכר הלך לחופה, אלא שהוא חזר אחרי זמן קצר. הוא סיפר כי את החופה ערך הרב מרדכי אליהו זצוק"ל. הרב הגיע לחופה, ראה את בעל החנות, פנה אליו לפני עריכת החופה ואמר: מה אתה עושה פה? לך לחנות, מחכים לך שם שני קונים, תמכור להם ותחזור לחתונה. זה חשוב מאוד.
המוכר אמר שהוא התפלא ושאל אם התמונה שהם רוצים לקנות קשורה לרב אליהו. ואחותי השיבה לו שהרב שלח אותם לקנות את התמונה לצורך תשלום שדכנות למי ששידך אותה ואת בעלה. אחותי קנתה את המתנה, נתנה אותה לאחותנו וחודש לאחר מכן זכתה להיריון ונולד לה בן.
שנתיים אחרי הלידה היא לא זכתה שוב להיריון והלכתי איתה שוב לרב אליהו. הוא אמר לה להוציא את כל החפצים של התינוק הראשון כדי שיהיה מקום לתינוק השני להגיע. וכך היא עשתה ונכנסה אחרי חודש להריון ונולד לה בן שני.
לאחר מכן עברו שוב כמה שנים ללא היריון והיא הלכה פעם נוספת לרב ושאלה מה מעכב כעת את ההיריון הבא. אמר לה הרב: הרופאה שטיפלה בך לפני שנים בנושאי ההיריון בכעס וקפידא הדדית איתך. היא אמרה לך שלא יהיו לך ילדים ויש לך. היא פגועה בגלל שמרגישה שטעתה, ואת מקפידה עליה. אל תקפידי עליה, היא עשתה מה שהיא יכולה כדי שיהיו לך ילדים וראתה מה שראתה. לכו תתפייסו.
אחותי הלכה לאותה רופאה, פייסה אותה ואמרה לה כי הילדים שיש לה הם נס בברכות של הרב, וכך היא זכתה להריון ולבן שלישי. אחריו בא הבן הרביעי באופן טבעי. ואחותי רצתה בת אבל הרב כבר היה בבית החולים ואחותי לא הייתה יכולה להגיע אליו. קראה בספרים של מרן הרב אליהו זצוק"ל כי הודאה על נס ממשיכה את הניסים שאחריו שנאמר "אודך ה' כי עניתני ותהי לי לישועה". אם מודים לה' על כך שענה לתפילתנו זוכים לישועה גם בעתיד. לכן עשתה ביישוב שגרה בו מסיבת הודיה על ארבעת הבנים שיש לה.
אחרי ההודאה היא ביקשה מכולם שיברכו אותה שתהיה לה בת. הייתה שם אישה אחת, בת 44, ששנים חיכתה לילדים ולא זכתה לילדים כלל. אמרה לה אותה אישה: תגידי תודה שיש לך ארבעה בנים, יש כאלה שגם לזה לא זכו. מדוע את מתפנקת? השיבה האחות ואמרה: הקב"ה יכול לתת לכולם, יברכו גם אותי וגם אותך. פייסה אותה וביקשה מכולם שיברכו אותה בבת ואת אותה אישה שיהיו לה ילדים. שנה לאחר מכן זכתה אחותי לבת ואותה אישה זכתה לתאומים.
אחרי שזכו לנס הכפול הזה עשו פעם נוספת מסיבת הודיה של שתי הנשים. במסיבת ההודיה אחותי אמרה לנוכחות שמי שיש לה בקשה, זה הזמן לבקש. אותה אישה שילדה תאומים זה עתה השיבה לאחותי: מה יש לי כבר לבקש? קיבלתי תאומים! השיבה לה אחותי שתבקש, כי אלוקים גדול ויש לו אוצרות אין סוף וזו עת רצון.
התפייסה אותה אישה והסכימה שיברכו אותה, וכך זכתה בשנה אחר כך ללדת שלישיה בלי שום טיפול רפואי. כך זכתה תוך שנתיים לחמישה ילדים, בגיל ארבעים וארבע. הכול המשך לברכות ולעצות ולרוח הקודש של מרן הרב זצוק"ל.
מהי היא רוח הקודש ואיך זוכים לה?
צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה'
הרמב"ם מסביר כי נבואה היא רוח ה' ששורה על האדם. על איש כזה יאמר "שֶׁ"צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה'", אוֹ "לָבְשָׁה אוֹתוֹ רוּחַ ה'", אוֹ "נָחָה עָלָיו רוּחַ ה'", אוֹ "הָיָה ה' עִמּוֹ", וְכַיּוֹצֵא בָּאֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת.
ויש אנשים שיש להם רוח הקודש, כך היה דוד המלך שכתב את תהילים ברוח הקודש ועליו נאמר "רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי" – רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁהִיא הֱבִיאַתְהוּ לְדַבֵּר בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים. וּמִזֶּה הַכַּת הָיוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים הַנֶּאֱמָר עֲלֵיהֶם "וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ"; וְכֵן אֶלְדָּד וּמֵידָד, וְכֵן כָּל "כֹּהֵן גָּדוֹל הַנִּשְׁאָל בְּאוּרִים וְתֻמִּים" הוּא מִזֶּה הַכַּת – רְצוֹנִי לוֹמַר, שֶׁהוּא, כְּמוֹ שֶׁזָּכְרוּ "שְׁכִינָה שׁוֹרָה עָלָיו וּמְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ" (מורה נבוכים – חלק ב פרק מה).
שירה ברוח הקודש
כך היה עם כל עם ישראל בשירת הים ששרתה עליהם שכינה והם שרו כולם ברוח הקודש שעליהם את שירת הים. ובמדרש "ר' נְחֶמְיָה אוֹמֵר מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמְּקַבֵּל עָלָיו מִצְוָה אַחַת בֶּאֱמוּנָה כְּדַאי הוּא שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁכֵּן מָצִינוּ בַּאֲבוֹתֵינוּ שֶׁבְּשָׂכָר אֲמָנָה שֶׁהֶאֱמִינוּ שָׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְאָמְרוּ שִׁירָה" (ילקוט שמעוני שמות פרק יד רמז רמ).
בקריאת שמע – שורה על האדם שכינה
לחוות מחדש בכל יום את מעמד הר סיני
במעמד הר סיני ששרתה עלינו שכינה ושמעו כל ישראל את קול ה' מדבר אליהם. את המעמד הזה אנחנו צריכים לשחזר בנפשנו כל יום. שנאמר "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ: יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן". נרגיש כל ימינו שמלוא כל הארץ כבודו. "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד" (דברים ד לט).
עשרת הדברות רמוזים בקריאת שמע
על כן מזכיר מרן הרב זצוק"ל את ההלכה שמובאת בירושלמי (ברכות א ה) שצריך לקרוא קריאת שמע "מפני שעשרת הדברות כלולין בהן" (משנה ברורה סא ס"ק ב. כה"ח ס"ק ג. עוד יוסף חי וארא כ. בשם התוס'). כך בזוהר "אֲמַר ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוּרְמַסְקִית, מִשְׁמֵיהּ דְּר' עֲקִיבָא, חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים תִּקְּנוּ קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וּכְנֶגֶד מִנְיַן אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם. וְהָא חָסְרוּ מֵהֶם שְׁלשָׁה. תִּקְּנוּ שֶׁיְהֵא שְׁלִיחַ צִבּוּר חוֹזֵר וּמַשְׁלִים אוֹתָם. וּמַאי נִינְהוּ. ה' אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת" (זהר חדש רות).
לחוות מחדש בכל יום את מעמד הר סיני
לכן צריך בכל קריאת שמע לא להסתפק בקריאה בלבד אלא להרגיש ממש את נוכחות ה', לדעת שה' אחד "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד לה). לשחזר בתודעה את מעמד הר סיני במילים "ה' אלוקינו ה' אחד" להרגיש את נוכחותו בכל נימי נפשנו, לאהוב"בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
הקורא את שמע – שורה עליו רוח הקודש
כשעושים כך שורה עלינו שכינה בעת קריאת שמע. כך אומרת הגמרא (סוטה ל ע"א) כי כשישראל אמרו שירה על הים שרתה עליהם שכינה, כמו חזן שאומר את שמע ביחד עם הציבור. "מתחיל בברכות שלפני קריאת שמע והן עונין אחריו וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה" (רש"י שם). וכן במכילתא דר' שמעון (טו) "ר' נְחֶמְיָה אוֹמֵר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שָׁרָת עַל יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ שִׁירָה כְּבְנֵי אָדָם שֶׁקּוֹרִין אֶת שָׁמַע".
כנגד אבריו של אדם
וצריך גם לכוון ברמ"ח תיבות של קריאת שמע כנגד אבריו של אדם, כיוון שבמעמד הר סיני לא רק שמענו באוזן את דבר ה' אלא כל ההוויה שלנו השתנתה בעקבות המעמד. "ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן". לכן פרחה נשמתם של ישראל במתן תורה וחזרו לחיות.
כל זה כדי להבין שהתורה נחקקה בתוכנו באותה שעה. בחינת חיי עולם נטע בתוכנו, וכמו שאומר הנביא "נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם" (ירמיה לא לב).
ושננתם לבניך – זה לימוד תורה
ילדים קודמים לכל
עיקר השראת שכינה היא בלימוד תורה שהוא כאילו ניתן היום מהר סיני. "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצווך היום על לבבך ושננתם לבניך". כאילו קיבלת את התורה היום וכך תלמד את התלמידים.
פעם נסע מרן הרב זצוק"ל לצרפת והיה אמור לבקר בעיר אחת. המארגנים קבעו לו סדר יום ליומיים איפה לבקר ואיפה להביא את דבר ה', ולא הייתה מחשבה שהוא יספיק לבקר בבית הספר היהודי.
מנהל בית הספר שאל מדוע הרב לא יבוא לבקר בבית הספר. אמרו לו שסדר היום עמוס ואין זמן. הוא התפלל כי הרב אליהו יבוא לחזק את התלמידים בבית הספר. הרב זצ"ל נחת בשדה התעופה, באו כמה לקבל את פניו ובדרך הוא שאל: יש כאן בית ספר יהודי? אמרו לו שכן.
אמר הרב שקודם כל צריך לבקר את התלמידים שנאמר "ושננתם לבניך". השיבו לו שאין זמן, וגם ראש העיר וכמה אנשי ציבור חשובים מחכים, אבל הרב אמר: בשבילי קודם כל התלמידים שנמצאים בבית ספר יהודי.
הודיעו למנהל, הוא הודיע למורים ולילדים, וכך חיכו לו מאות התלמידים שלמדו שם. הראו לו כיתה אחת עם הילדים והרב ביקש לבקר בכל הכיתות ואמר: לא ייתכן שהם יחכו לי ולא אבוא. רק אחר כך הלך לבקר את כל החשובים של העיר. וכך למדו חשובי העיר כי העיקר הם התלמידים.
תלמוד תורה כסגולה נגד התבוללות
סיפר אריה לוי, מנכ"ל הצלה ללא גבולות על סיפור קודם באותה העיר: זכיתי ללוות את הרב לנסיעה לקהילות צרפת בדרום צרפת ואני הייתי המתרגם של הרב. הרב קיבל קהל והגיע יהודי עשיר ונכבד ואמר שהוא מוטרד מאוד כי הבן שלו אמר לו לפני שבועיים כי יבוא זקן מירושלים והוא צריך לקבל ממנו ברכה. הוא לא יודע מי זה, אבל הוא נזכר במה שהבן שלו אמר לו והוא ראה בזה סוג של נבואה. לכן הוא בא לבקש ברכה שהילדים שלו ישמרו על היהדות שלהם ולא יתחתנו עם גויות כשיהיו גדולים.
הרב שאל אם הם לומדים במוסד יהודי או של גויים, ואותו יהודי אמר שהם לומדים במוסד של גויים, כי אין באותה העיר בית ספר יהודי. אמר לו הרב: אז תקים תלמוד תורה. אם תקים תלמוד תורה, הברכה שלי שכל הילדים שלך ישמרו על היהדות שלהם ויתחתנו עם יהודיות.
העשיר שמע את הדברים של הרב, אבל זה נראה לו גדול וקשה, ובכל מקרה הוא ליווה את הרב בכל הביקור שלו והיה בכל השיעורים שהרב נתן באותה עיר. ביום ראשון כשהתכוונו לצאת לשדה התעופה הגיע אותו יהודי ואמר שהוא חייב לדבר עם הרב. הוא הוציא מכיסו צ'ק עם סכום גדול של 500,000 פרנק.
הרב קיפל את הצ'ק ושאל את היהודי אם הוא נותן את הכסף הזה לרב שיעשה בו מה שהוא רוצה. העשיר אמר לרב: בוודאי. ואז הרב שאל את העשיר אם הוא מוכן לעשות לו טובה. גם על זה העשיר הנלהב אמר בוודאי. הוציא הרב את הצ'ק מהכיס שלו ונתן לעשיר ואמר לו: קח את הכסף הזה ותתחיל להקים בו תלמוד תורה כאן בעיר.
אני לא התאפקתי ושאלתי את הרב מדוע הרב לא קיבל את הכסף, הרי אנחנו זקוקים לו בשביל הכולל של הרב בירושלים. אמר לי הרב: אם הייתי לוקח ממנו, הוא לא היה מקים תלמוד תורה. עכשיו הוא מחויב להקים תלמוד תורה.
מילתא דחסידות
הרב אליהו זצוק"ל היה משקיע הרבה בחינוך, וכבר בצעירותו היה מסתובב מעיר לעיר וממקום למקום ללמד תורה. במיוחד השקיע הרב בדור הבא של התלמידים ושל בעלי התשובה. כך סיפר הרב יגאל לוינשטיין, שהיום מלמד תורה לרבים: לפני כ-40 שנה עדיין הרב זצ"ל לא היה הרב הראשי לישראל. היה מתפלל בבית כנסת שנקרא "מעשה ניסים" והיו מגיעים לשם אנשים להתפלל בבוקר ואנחנו היינו באים לשאול אותו שאלות.
לא כל רב יודע לענות תשובות לבעלי תשובה. לא כולם מבינים את המורכבות והבעיות שיש לנו עם ההורים, ויצא קול בין בעלי תשובה שהרב אליהו מבין בנפש של בעלי תשובה ויכול להדריך אותם. ב-08:00 בבוקר הוא היה מקבל אנשים לשאלות. בשעה 07:40 היינו מתקבצים בחדר המדרגות, הבית עצמו היה קטן מאוד. אם אני יכול להגיד על משהו שאיפס אותי בחיים כך שלא נפלתי לדברים הזויים זה הרב אליהו. הוא הציל את כל בעלי התשובה באותה תקופה. ואני רוצה להביא כמה דוגמאות.
אחת השאלות ששאלתי אותו, היא שאני רוצה לעשות את הדברים בצורה הכי מושלמת. יש לי מחברת מאז, וכל פעם הייתי מגיע אליו ושואל שאלה. על כל השאלות הוא היה משיב: מותר. אני תמיד ידעתי שביהדות יש: אסור, אסור, אסור. ואחרי האסור יש עוד יותר אסור. אבל כל שאלה ששאלתי, הוא היה משיב שמותר. יום אחד אמרתי לאשתי זיכרונה לברכה, שהייתה דתייה מבית: נראה לי שהרב אליהו לא שמח שאני רוצה לחזור בתשובה, כי כל חומרה שאני רוצה לעשות הרב אומר לי לא לעשות. הייתי מתוסכל שוב ושוב, אני רוצה לאסור והרב מתיר. חילוני הייתי גם קודם, אני לא צריך שהרב יתיר לי.
השיבה לי אשתי: שאלת אותו? אמרתי לה: לא נעים לי, זה רב גדול. היא אמרה: תשאל אותו. אזרתי אומץ ושאלתי אותו וקיבלתי תשובה שסללה לי את הדרך אחר כך לכל החיים. שאלתי: למה, הרב, כל דבר שאני רוצה לאסור אתה מתיר? אמר לי הרב: כי אתה מבקש לנהוג מילתא דחסידות. אתה רוצה הנהגות של חסידות, וצריך להיות ראוי לנהוג בהנהגות האלה.
שאלתי: מה, אני לא ראוי? אני מוכן לעשות הכול בשביל לנהוג בהנהגות האלה. אמר לי הרב: זו לא שאלה כמה הרצון, אלא בעבודת השם מתקדמים מדרגות אחרי מדרגות. ואיך אתה יודע שאתה ראוי למדרגה הבאה? צריך לעמוד על הבסיס ואחר כך להתחיל להתקדם. כל הנהגת חסידות שבגללה אתה מסתכל בעין רעה על מי שלא נוהג כמותך, אתה לא ראוי למדרגה. אם יש לך ביקורת בלב, זה הסימן הכי מובהק שאתה לא ראוי למדרגה שלקחת על עצמך.
את השיעור הזה אני לומד כל החיים. אני מרגיש שבזכות השיעור הזה נוצר לי איזון בין מצוות של בין אדם למקום למצוות שבין אדם לחברו. איזון שהרב אליהו היה מהדר בו תמיד. וכך אני ממשיך ומלמד את התורה החשובה הזאת לכל התלמידים שאני זוכה ללמדם היום תורה.
בחלום אדבר בו
חתונה חלומית
נסיים בסיפור שמלמד כי גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם. פעם פגשתי מישהו שסיפר לי סיפור פלאי שקרה לו עם הרב אחרי פטירתו. הוא סיפר: יש לי בת בגיל 36, הכי טובה בעולם, הכי מוכשרת, הכי חכמה, הכי פקחית, ולא התחתנה. מגיע ג' אב, שזה ערב יום האזכרה של אמא של הרב אליהו, ואני מדליק נר לכבוד הרב אליהו זצוק"ל ומתפלל שיזכה אותי לעמוד בחופה של הבת שלי.
בלילה הגיע אלי הרב אליהו בחלום, מאיר פנים, כולו ברכה. הוא שאל מה אני רוצה, ואמרתי לו שאני רוצה שהבת תתחתן, היא בת 36 והשנים עוברות. הרב אמר: אל תדאג, היא תתחתן בקרוב. אמרתי לרב: איך אדע שזה חלום אמיתי ולא חלום סתם מהרהורי לבי? השיב לי הרב: אתמול חיפשת ספר במשך שעתיים, הספר נמצא בדיוק במקום שאתה יושב, בין הספרים.
קמתי בבוקר, הלכתי למקום שהוא אמר לי ובאמת הספר היה שם. אמרתי שזה סימן משמים. היו כבר הרבה רגעים של ייאוש, כל מיני פגישות שלא התממשו, אבל בכ"ו אב, אחרי פחות מחודש, הבת כבר הכירה וקבעו תאריך לחתונה וברוך ה' ברכתו של הרב לא עוזבת אותנו.
יהי רצון שנזכה ללכת בדרכיו של הרב זצוק"ל ולחנך את ילדינו לאורו, ולהמשיך את דרכו דרך הקודש, אמן ואמן.