שומרי חומות ירושלים 

חרב ירושלים 

הרבה אנשים נדהמו לראות את עוצמת השנאה של הפורעים מערביי ישראל ששרפו בתי כנסת ובתי ספר, זרקו בקבוקי תבערה לתוך בתים ועשו לינץ' בעוברי אורח. גם בלוד וגם בחיפה קראו הערבים "בדם ואש נפדה את פלסטין", כשהדם הוא הדם שלנו, האש היא האש שהם מציתים, ופלסטין היא כל ארץ ישראל. יותר נדהמו האנשים מכך שאף אחד מההנהגה הערבית לא גינה את הפרעות ולא הסתייג מהשנאה התהומית שהביעו המתפרעים. אבל האמת היא שהשנאה הזאת לא מתפרצת בפעם הראשונה, ואם היינו מקשיבים להם ולא לסיפורים שסיפרנו לעצמנו, היינו נערכים אליה מבעוד מועד.

האמת של ועדת המעקב

ועדת המעקב העליונה, ביחד עם כל ראשי הרשויות הערביות בישראל, הוציאה לפני 15 שנים חוברת שבה הם כותבים במפורש כי היהודים הם כובשים שהשתלטו בכוחנות על פלסטין שלא שייכת להם. מבחינתם ארץ ישראל כולה, ולא רק יהודה ושומרון, כבושה תחתינו, 

במאמר זה הם מצהירים כי הם ערבים פלסטינים שהופרדו בהפרדה מלאכותית על ידי ישראל בשנת 1948, ולכן הם לא רואים את עצמם כערבים ישראלים אלא הם עם אחד עם ערביי עזה וערביי יהודה ושומרון ושותפים למאבקם. 

נאמנים לדרכים ביקרו חברי הכנסת וכל חברי ועדת המעקב העליונה את כל המחבלים הישראלים שמשתחררים מהכלא. הם תומכים במשפחותיהם כאילו הם לוחמים שנפצעו או מתו במאבק שלהם על המולדת, ומעניקים לרוצחים ולסייענים יחס ששמור רק לכוכבים. בכך הם מלבים את השנאה והרצחנות כלפי יהודים במדינת ישראל.

דין נצרים כדין תל אביב

המחשבות שאנחנו מטפחים על כך שערביי ישראל ישתלבו בינינו הן אשליות שלנו. הנציגים שנבחרו על ידיהם אומרים בצורה הכי מפורשת את ההפך הגמור. כל האמירה כי אם ניתן להם תנאים והשכלה הם יזנחו את הזהות הפלסטינית זו אשליה שאנחנו מטפחים. כל המחשבה כי אם נתן להם חלק מהארץ הם יוותרו על החלק האחר זה דמיון שלנו. לפי הגדרתם אין שום הבדל בין תל אביב לאלון מורה. הנציגות הרשמית שלהם אומרת הפוך. הם לא מכירים במדינת ישראל, הם רוצים את זכות השיבה. מה לא ברור? 

כשנשיא המדינה מכריז אחרי האמירה המפורשת הזאת כי מדינת ישראל כוללת ארבע שבטים, החרדי, הדתי, החילוני והערבי, הוא כופה עליהם זהות שהם לא רוצים בה. והגרוע מכל, הוא מטפח אשליה מסוכנת אצל היהודים שלא קראו את הדברים שהערבים אומרים בצורה הכי מפורשת. 

האשליה שהוא ואחרים טיפחו התפוצצה בקול רעש גדול במהומות שעשו ערביי ישראל במתואם עם החמאס, שניסה להרוג כמה שיותר ישראלים בלי שום אבחנה. במתואם עם החמאס השתוללו הערבים בכל הערים המעורבות וצעקו "ח'ייבר ח'ייבר יא יהוד, ג'ייש מוחמד סופ יעוד" שפירושו: זכרו את ח'ייבר ח'ייבר, יהודים, צבא מוחמד עוד יחזור. להזכירנו בח'ייבר טבח צבא מוחמד ביהודים ואליו מייחלים ערביי ישראל שיחזור. 

אין התנתקות מהטרור

חשוב שנזכור כי המערכה הזאת מול החמאס היא המערכה הרביעית מאז ה"התנתקות". גם פה אנחנו בתדהמה, חשבנו שהתנתקנו ולא יירו טיל אחד מעזה, ובפועל יצרנו ארבע מלחמות זוטא שבהן נורו עשרות אלפי טילים על תושבי אשדוד, אשקלון, באר שבע, תל אביב, ירושלים, שדה התעופה לוד וכל מרכז הארץ. גם בין המערכות הללו הם יורים טילים ומציתים את השדות ונלחמים בנו בזירה הבין-לאומית. 

איפה טעינו?

הטעות הייתה שלא הקשבנו להם ולא הקשבנו למה שאמרה התורה. הקשבנו לדמיונות שלנו. התורה אמרה: "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ".  פירושו גירוש יושבי הארץ הנוכרים (רש"י). "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ" (במדבר לג נב). זו מצוות כיבוש הארץ "שלא נניחה ביד זולתינו מהאומות או לשממה" (רמב"ן). 

ממשיכה התורה ומזהירה כי אם נחליט להשאיר נוכרים בארץ הם יציקו לנו: "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ". הסביר אור החיים "פֵּרוּשׁ לֹא מִלְּבַד שֶׁיַּחֲזִיקוּ בְּחֵלֶק מֵהָאָרֶץ שֶׁלֹּא זְכִיתֶם בּוֹ, אֶלָּא גַּם חֵלֶק שֶׁזְּכִיתֶם בּוֹ אַתֶּם וִישַׁבְתֶּם בּוֹ, וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל חֵלֶק שֶׁאַתֶּם יוֹשְׁבִים בּוֹ, לוֹמַר קוּמוּ צְאוּ מִמֶּנּוּ". 

חשבנו את עצמנו חכמים מהתורה, חשבנו שאם ניתן לערבים חלק מנחלת האבות בהסכמי אוסלו יהיה שקט ונבנה "מזרח תיכון חדש". אם נעשה "התנתקות" עזה תהיה "סינגפור של המזרח התיכון", והאשליה התנפצה לנו בפנים. כתוצאה מהסכמי אוסלו נרצחו אלפים, וכאמור מאז ה"התנתקות" היו ארבע מערכות מלחמתיות. מסתבר שהניתוח של בורא העולם מלפני אלפי שנים מדויק יותר מניתוח של כל המומחים שחיים היום. על כן צריך להפנים את התובנה הזאת לכל מהלך עתידי, ובוודאי ביחס לערביי ישראל. 

 

הטעות בדור שאחרי יהושע

כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם

יהושע חושש מהאשליות האלה ולכן הוא אוסף "לְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל לִזְקֵנָיו֙ וּלְרָאשָׁ֔יו וּלְשֹׁפְטָ֖יו וּלְשֹֽׁטְרָ֑יו" בסוף ימיו ואומר להם כבשתם שבעה "גּוֹיִ֖ם גְּדֹלִ֣ים וַעֲצוּמִ֑ים וְאַתֶּ֗ם לֹא־עָ֤מַד אִישׁ֙ בִּפְנֵיכֶ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה" (יהושע כג). היזהרו לא להיכנס לזחיחות שאתם כבשתם בכוחות עצמכם. "אִישׁ־אֶחָ֥ד מִכֶּ֖ם יִרְדָּף־אָ֑לֶף כִּ֣י׀ ה֣' אֱלֹהֵיכֶ֗ם ה֚וּא הַנִּלְחָ֣ם לָכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם". תזכירו לעצמכם כל הזמן כי הניצחון הוא מה' שנותן לכם כוח ותתמלאו אהבת ה' "וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶ֑ם לְאַהֲבָ֖ה אֶת־ה֥' אֱלֹהֵיכֶֽם".

כששוכחים את ה' הנותן כוח לעשות חיל, מרגישים גיבורים גדולים, באה הזחיחות ועושים שטויות. משאירים את הערבים בארץ ישראל ומטפחים אשליות מתוקות שהם יעריצו את הגבורה וההצלחה שלנו ויהיו חלק מאיתנו, ולא מבינים שהם צוברים קנאה ושנאה שרק הולכת ומתעצמת. "יָד֙וֹעַ֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּי֩ לֹ֨א יוֹסִ֜יף ה֣' אֱלֹהֵיכֶ֗ם לְהוֹרִ֛ישׁ אֶת־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֜ם לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֗שׁ וּלְשֹׁטֵ֤ט בְּצִדֵּיכֶם֙ וְלִצְנִנִ֣ים בְּעֵינֵיכֶ֔ם עַד־אֲבָדְכֶ֗ם מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֤ה הַטּוֹבָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁר֙ נָתַ֣ן לָכֶ֔ם ה֖' אֱלֹהֵיכֶֽם" (יהושע כג). 

למה בתקופת השופטים חוזרים ישראל לסורם שוב ושוב?

תקופת יהושע אורכת 27 שנה, והם לא טועים בטעות הזאת כל כך בזכות יהושע והזקנים. תקופת השופטים אורכת למעלה מ-250 שנים שבהן עם ישראל נכשל פעם אחר פעם, עובד עבודה זרה ומשתעבד לגויי הארץ, "וַיַּעֲשׂ֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֣י ה֑' וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבְּעָלִֽים". ה' מפיל אותם בידי האומות, שמנצלות ומשועבדות אותם. וַיִּֽחַר־אַ֤ף ה֙' בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַֽיִּתְּנֵם֙ בְּיַד־שֹׁסִ֔ים וַיָּשֹׁ֖סּוּ אוֹתָ֑ם וַֽיִּמְכְּרֵ֞ם בְּיַ֤ד אֽוֹיְבֵיהֶם֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹֽא־יָכְל֣וּ ע֔וֹד לַעֲמֹ֖ד לִפְנֵ֥י אוֹיְבֵיהֶֽם". עד שמגיע שופט שמחזיר את עם ישראל לתלם והם נושעים. אחרי מותו הם חוזרים לסורם ונופלים, ושוב קם שופט ומחזירם למוטב ונושעים. למה הם חוזרים כל פעם לסורם? 

התשובה: גויי הארץ

ההסבר נמצא בתחילת ספר שופטים, שם כתוב כי עם ישראל לא הוריש את הכנענים יושבי הארץ. "וַיְהִ֤י ה֙' אֶת־יְהוּדָ֔ה וַיֹּ֖רֶשׁ אֶת־הָהָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א לְהוֹרִישׁ֙ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָעֵ֔מֶק כִּי־רֶ֥כֶב בַּרְזֶ֖ל לָהֶֽם". הם לא מבינים כי ה' שעזר להם בהר יכול להתגבר גם על רכב הברזל של יושבי העמק. "וְאֶת־הַיְבוּסִי֙ יֹשֵׁ֣ב יְרֽוּשָׁלִַ֔ם לֹ֥א הוֹרִ֖ישׁוּ בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן וַיֵּ֨שֶׁב הַיְבוּסִ֜י אֶת־בְּנֵ֤י בִנְיָמִן֙ בִּיר֣וּשָׁלִַ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה". יושבים ביחד עם היבוסי, לומדים מהם ועושים כמעשיהם בפילגש בגבעה. כך קורה לשבט מנשה, זבולון, אשר, נפתלי, אפרים ודן. וישראל לומד מהכנעני. 

בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכים אותו

מלאך ה' בא לעם ישראל אחרי מות יהושע ומזהיר אותם מראש כי השארת הנוכרים בארץ ישראל תביא עליהם צרות, ואם זה מה שהם רוצים – הם יקבלו. "וַיַּ֧עַל מַלְאַךְ־ה֛' מִן־הַגִּלְגָּ֖ל אֶל־הַבֹּכִ֑ים וַיֹּאמֶר֩ אַעֲלֶ֨ה אֶתְכֶ֜ם מִמִּצְרַ֗יִם וָאָבִ֤יא אֶתְכֶם֙ אֶל־ הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתִּי֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם וָאֹמַ֕ר לֹֽא־אָפֵ֧ר בְּרִיתִ֛י אִתְּכֶ֖ם לְעוֹלָֽם: וְאַתֶּ֗ם לֹֽא־תִכְרְת֤וּ בְרִית֙ לְיֽוֹשְׁבֵי֙ הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את מִזְבְּחוֹתֵיהֶ֖ם תִּתֹּצ֑וּן וְלֹֽא־שְׁמַעְתֶּ֥ם בְּקֹלִ֖י מַה־זֹּ֥את עֲשִׂיתֶֽם". לא עשיתם כן ולכן ה' יוליך אותם בדרך שהם החלו ללכת בה, "וְגַ֣ם אָמַ֔רְתִּי לֹֽא־אֲגָרֵ֥שׁ אוֹתָ֖ם מִפְּנֵיכֶ֑ם וְהָי֤וּ לָכֶם֙ לְצִדִּ֔ים וֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם יִהְי֥וּ לָכֶ֖ם לְמוֹקֵֽשׁ". כאן מתחילים בני ישראל לבכות. "וַיְהִ֗י כְּדַבֵּ֞ר מַלְאַ֤ךְ ה֙' אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּשְׂא֥וּ הָעָ֛ם אֶת־קוֹלָ֖ם וַיִּבְכּֽוּ: וַֽיִּקְרְא֛וּ שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֹּכִ֑ים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁ֖ם לַֽהֽ'" (שופטים ב'). הם מבינים שהם הביאו את הצרה הזאת על עצמם, אבל לא מצליחים להיחלץ ממנה עד שבא דוד.

 

עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ 

כיפת שמיים וכיפת ברזל

למרות חלקנו באשמה שלא שמענו לקול ה' ועשינו את הסכמי אוסלו ואת ההתנתקות, אלוקים לא עוזב אותנו ועוזר לנו עזרה גדולה. במלחמה הזאת נורו 4,200 טילים לעבר ערי ישראל, מתוכם שליש נפלו בתוך שטחי עזה. חלק נפלו בשטחים פתוחים וחלק יורט על ידי כיפת ברזל. התרגלנו שכך הם הדברים, אבל באמת זה ניסי ניסים. אנחנו העם היחידי על פני הגלובוס שהצליח לפתח כיפת ברזל. זה פלא עצום שחייבים להודות עליו. 

אבל האמת היא שגם לפני כיפת ברזל הייתה כיפת שמיים שהגנה עלינו. כשהחיזבאללה ירה במלחמת לבנון השנייה 460 טילים לצפת ורק אדם אחד נהרג, הפלא היה גדול. לכל הצפון ירה החיזבאללה 3,200 טילים שכתוצאה מהם נהרגו 44 אנשים, חצי מהם ערבים. חבר הכנסת עזמי בשארה התנדב לעזור לחיזבאללה לכוון יותר טוב את הטילים לעבר יהודים, התגלה וברח. 

גם במלחמת המפרץ ראינו את ההגנה המופלאה על עם ישראל. 39 טילי סקאדים ענקים נורו מעירק לעבר מרכזי הערים בישראל, הרסו קניונים שלמים ובאופן פלא נהרג רק אדם אחד. כשבסעודיה נפל טיל כזה על מבנה אמריקני נהרגו עשרות אנשים. מה קורה פה?

וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר

מלחמת ארם וישראל

אנחנו יודעים שה' מתהלך בקרב מחננו להצילנו, אלא שלפעמים אנחנו לא נוהגים כראוי והוא מסלק את עצמו מאיתנו. אבל בדורנו אנחנו רואים את השמירה עין בעין. על השמירה הזאת מסופר סיפור חשוב בספר מלכים (ב פרק ו, ח-כד) שם מתואר מלך ארם שמניח מארבים לצבא ישראל, ואלישע הנביא מזהיר שוב ושוב את יהורם שלא להיכנס למארב. מלך ארם חושד שיש מרגל במטה שלו. "וַיִּסָּעֵר֙ לֵ֣ב מֶֽלֶךְ־אֲרָ֔ם עַל־הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶל־עֲבָדָיו֙ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ם הֲלוֹא֙ תַּגִּ֣ידוּ לִ֔י מִ֥י מִשֶּׁלָּ֖נוּ אֶל־מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל". והם אומרים לו אין פה מרגל, "כִּֽי־אֱלִישָׁ֤ע הַנָּבִיא֙ אֲשֶׁ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֔ל יַגִּיד֙ לְמֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַ֨דְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּ֖ר בַּחֲדַ֥ר מִשְׁכָּבֶֽךָ".

מלחמת ארם בנביא אלישע

מלך ארם בחכמתו הרבה הולך לתפוס את אלישע הנביא בדותן "וַיִּשְׁלַח־שָׁ֛מָּה סוּסִ֥ים וְרֶ֖כֶב וְחַ֣יִל כָּבֵ֑ד וַיָּבֹ֣אוּ לַ֔יְלָה וַיַּקִּ֖פוּ עַל־הָעִֽיר". בבוקר קם הנער של אלישע, רואה את צבא ארם ונבהל. אלישע מרגיע אותו "וַיֹּ֖אמֶר אַל־תִּירָ֑א כִּ֤י רַבִּים֙ אֲשֶׁ֣ר אִתָּ֔נוּ מֵאֲשֶׁ֖ר אוֹתָֽם". הנער לא נרגע ואלישע מתפלל "וַיֹּאמַ֔ר ה֕' פְּקַח־נָ֥א אֶת־עֵינָ֖יו וְיִרְאֶ֑ה וַיִּפְקַ֤ח ה֙' אֶת־עֵינֵ֣י הַנַּ֔עַר וַיַּ֗רְא וְהִנֵּ֨ה הָהָ֜ר מָלֵ֨א סוּסִ֥ים וְרֶ֛כֶב אֵ֖שׁ סְבִיבֹ֥ת אֱלִישָֽׁע". מה עושים סוסי האש ורכבי האש, האם הם מעלים באש את צבאו של מלך ארם? לא. הם מסייעים לפעולה שנראית על פניה טבעית. 

רואה ואינו יודע מה הוא רואה

אלישע מתפלל "הַךְ־נָ֥א אֶת־הַגּוֹי־הַזֶּ֖ה בַּסַּנְוֵרִ֑ים". שרואים ולא מבינים מה רואים (רש"י). אלישע ניגש למצביא הנוכרי שעיניו פקוחות וליבו אטום "וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵהֶ֜ם אֱלִישָׁ֗ע לֹ֣א זֶ֣ה הַדֶּרֶךְ֘ וְלֹ֣א זֹ֣ה הָעִיר֒ לְכ֣וּ אַחֲרַ֔י וְאוֹלִ֣יכָה אֶתְכֶ֔ם אֶל־הָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר תְּבַקֵּשׁ֑וּן וַיֹּ֥לֶךְ אוֹתָ֖ם שֹׁמְרֽוֹנָה" המצביא מארם הולך אחריו לתוך המלכודת בשומרון."וַיְהִי֘ כְּבֹאָ֣ם שֹׁמְרוֹן֒ וַיֹּ֣אמֶר אֱלִישָׁ֔ע ה֕' פְּקַ֥ח אֶת־עֵינֵֽי־אֵ֖לֶּה וְיִרְא֑וּ וַיִּפְקַ֤ח ה֙' אֶת־עֵ֣ינֵיהֶ֔ם וַיִּרְא֕וּ וְהִנֵּ֖ה בְּת֥וֹךְ שֹׁמְרֽוֹן".

אם הנער לא היה רואה את רכב האש, הוא היה חושב שאלישע מצליח להונות את מפקד צבא ארם ולהוביל אותם בתרגיל מחוכם למארב בשומרון. הכול נראה כל כך מחוכם וטבעי. אותו דבר היה יכול לחשוב כל מי שראה את תושבי סדום מסתובבים ולא נכנסים לפתח ביתו של לוט. הוא לא מבין שהם פשוט לא רואים אותו מול עיניהם. כי המלאך היכה אותם בסנוורים.

נער אלישע כמשל לימינו

כדי שלא נהיה כמו אותו הנער שרואה רק חלק מהתמונה ולא מבין מה נסתר מעיניו, תנסו כעת להסתכל שנית על מלחמת העצמאות שבה בורחים כל תושבי הארץ הערבים בבהלה ועוזבים בתים מלאים כל טוב, כשהם בעמדה צבאית הרבה יותר טובה מזו של היהודים שנלחמו נגדם בידיים חשופות. 

תשאלו את עצמכם מאיפה היה ליהודים אומץ לרדוף אחרי הערבים הרבים מהם. מאיפה בא לערבים הפחד לברוח מפני המעטים מהם. אם לא רכב האש וסוסי האש שגורמים לאנשים לעשות מה שמתאים לתוכניות של הקב"ה ולהצלחת ישראל. 

תחשבו על מלחמת ששת הימים שבה ה' סימא את עיני המצרים לא לראות את 190 המטוסים הישראלים שמגיעים לתוך מצרים. כמובן שישראל עשתה כל שביכולתה להסוות את הגעתם, אבל היום כבר ידוע שהרדאר של הירדנים גילה את המטוסים הישראלים הממריאים והם דיווחו למצרים, והמצרים לא קלטו את השדר בגלל טעות. לא ברור למה הירדנים לא הודיעו למצרים בטלפונים ובאמצעים אחרים את הידיעה הקריטית הזו, אלא אם כן אתה מבין שיש פה התערבות נסתרת מלמעלה. תחשבו על הטייסים המצרים ששמרו כל יום על דרך הים המובילה מישראל למצרים. בדיוק באותו יום התעוררו הטייסים מאוחר ולא גילו את המטוסים הישראלים. אנחנו מסבירים לעצמנו את הכול בהגיון ושוכחים שיש פה מישהו שעוזר וצריך לומר לו תודה ולהשיב לו אהבה.

אם נזכור כי יש פה רכש אש וסוסי אש שאינם נראים נבין את הבריחה הגדולה של כל הצבא המצרי ביום השני של ששת הימים. בהלה גדולה שתפסה בשבע דיוויזיות שכללו אלף טנקים מצרים חדישים שכולם ברחו בריחה לא מובנת. ממש כמו שהיה להם בתש"ח בצומת הנקרא עד היום על שם הבריחה הזאת "צומת עד הלום".

גם אם אלישע לא נמצא לידינו לפקוח לנו את העיניים, אנחנו חייבים להבין מעצמנו שיש מי שנלחם בתוך מחנה ישראל. "כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ" (דברים כג טו). וכל רכבי האש וסוסי האש של מעלה מצטרפים אליו.

 

עננים נסתרים

עננים בחנוכת המשכן ועננים ביציאת מצרים

על העזרה הנסתרת אנו קוראים בפרשת "בהעלותך" כשהתורה מתארת את השראת השכינה בעם ישראל אחרי הקמת המשכן בא' ניסן. "וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן כִּסָּה הֶעָנָן אֶת הַמִּשְׁכָּן לְאֹהֶל הָעֵדֻת וּבָעֶרֶב יִהְיֶה עַל הַמִּשְׁכָּן כְּמַרְאֵה אֵשׁ עַד בֹּקֶר: כֵּן יִהְיֶה תָמִיד הֶעָנָן יְכַסֶּנּוּ וּמַרְאֵה אֵשׁ לָיְלָה" (במדבר פרק ט טו). רבים שואלים מה חדש בעמוד הענן והאש האלה, הרי הם היו כבר ביציאת מצרים שנאמר: "וה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה" (שמות יג כא). 

הסתלקו עננים בחטא העגל

הגר"א אומר שענני הכבוד שהיו ביציאת מצרים הסתלקו בחטא העגל. "לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן" (ראה תרגום בשיר השירים "עד שיפוח היום ונסו הצללים"). ובזה הוא מתרץ למה עושים סוכות לזכר ענני כבוד בתשרי ולא בניסן. "ומשה ירד ביום הכפורים, ולמחרת יום הכפורים 'ויקהל משה' וצוה על מלאכת המשכן וזה היה בי"א תשרי, וכתיב 'והעם הביאו עוד נדבה בבקר בבקר' ב' ימים הרי י"ג בתשרי. ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל. ובט"ו התחילו לעשות, ואז חזרו ענני כבוד . ולכן אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי" (הגר"א שיה"ש א, ד).

בחנוכת המשכן – עננים גלויים 

אין ספק כי ענני הכבוד שבאו בט"ו בתשרי היו שונים מענני הכבוד שבאו בא' בניסן. בחנוכת המשכן נאמר שהעננים נראו לכל העם. "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". ובהמשך "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם" (שמות מ לד-לח). כן כתוב גם בפרשת שמיני "וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ויקרא ט). זו גם הייתה הבטחת ה' למשה אחרי העגל "נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ". 

אפילו הגויים ראו את ענני הכבוד הללו. "וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה' וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ: וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה ה' בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה אַתָּה ה' וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה" (במדבר יד יג-יד).

עננים לא נראים – הגנה מאויבים

אבל העננים שהיו ביציאת מצרים היו עננים נסתרים שנראו רק לנביאים. כך היו גם ענני הכבוד שבאו בט"ו בתשרי.  "ואף שהלך הענן לפניהם ביציאתו ממצרים לא היה אלא לשעתו עד הים וגם לא היה לעיני כל ישראל רק לפני הנביאים שבהם, משא"כ כאן" (אדרת אליהו שמות לד , ו).

העננים שאינם נראים שימשו להגנה מפני האויבים. כמו שכתוב בפסוק "וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ מֵאַחֲרֵיהֶם וַיִּסַּע עַמּוּד הֶעָנָן מִפְּנֵיהֶם וַיַּעֲמֹד מֵאַחֲרֵיהֶם: וַיָּבֹא בֵּין מַחֲנֵה מִצְרַיִם וּבֵין מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיְהִי הֶעָנָן וְהַחשֶׁךְ וַיָּאֶר אֶת הַלָּיְלָה וְלֹא קָרַב זֶה אֶל זֶה כָּל הַלָּיְלָה" (שמות יד יט). עליהם נאמר "ואשא אתכם על כנפי נשרים – כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם, שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנן על כנפיו, אומר מוטב יכנס החץ בי, ולא בבני. אף אני עשיתי כן, (שמות יד יט) ויסע מלאך האלהים וגו' (שם כ) ויבא בין מחנה מצרים וגו', והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם".

עננים שעתידים לחזור לעם ישראל

בדברי הנביאים מצאנו שהעננים הללו עתידים לחזור לישראל לפני שייבנה בית המקדש. כך מתנבא זכריה על חומת האש הרוחנית שתהיה ירושלים – חומת אש סביב וכבוד בתוכה: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ: וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ" (ב ח-ט). חומות שלא נראות אלא לנביאים, אבל הן עושות את תפקידן (וראה ישעיהו ד ה) כמו שאנו רואים היום.

התבוננות בציצית – פוקחת את עיני השכל 

וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם 

כשעם ישראל רואה את עמוד הענן הוא יודע שה' נסתר מאחוריו. "וה' הולך לפניהם בעמוד ענן". מה עושים כשלא רואים את עמוד הענן ואין נביא כמו אלישע? מסתכלים בציצית ומתבוננים ויכולים לראות את הכול. כך כתוב בפרשת ציצית "וראיתם אותו". ומהו אותו? את ה' דְּתַנְיָא הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכָּל מִינֵי צִבְעוֹנִין? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" וּכְתִיב "כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" (סוטה יז ע"א). ראיית ה' דרך התכלת גורמת לנו לא לתור אחרי הלב והעיניים.

המרגלים לא פקחו את העיניים

פרשת ציצית באה אחרי חטא המרגלים שבו המרגלים רואים את הענקים ולא פותחים את עיני השכל לזכור את הניסים שהיו ביציאת מצרים ומלווים אותם כל הזמן במדבר. "כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚ה עֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקוֹלִֽי" (במדבר יד כב-כג). אם הם היו חושבים – הם היו רואים את נוכחות ה' במצרים. במיוחד שיש בניהם עמוד ענן ועמוד אש. "כִּֽי־אַתָּ֣ה ה֔' בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ אַתָּ֣ה ה֗' וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יוֹמָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה".

וְלֹא תָתֻרוּ  

הפועל "תור" הוא נדיר מאוד. בכל התורה ובספרי הנביאים והכתובים הוא נמצא בהטיות שונות 23 פעמים. מתוכן 12 פעמים בחטא המרגלים ופעם אחת באותה פרשה בציווי על הציצית. ברור לחלוטין שהציצית באה לתקן לעם ישראל כולו את כוח הראייה שלא ייפלו בטעות של חטא המרגלים. שלא יסתכלו רק בעיני בשר וייבהלו אלא יסתכלו בעין השכל ויקבלו אומץ וגבורה.

בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק

זאת הסיבה שנפסק להלכה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק (ברכות יג ע"א). "אֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים, בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה, בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע, וּבֵין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק". ובגמרא הסבירו שהלכה כרבי יהודה "אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב (ירמיה י) וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת".

כל פרשת "אמת ויציב" יכולה להתקיים כשיש את העין הרואה בפרשת ציצית. כל ברכת "אמת ויציב" מראה בעין השכל כי הניסים שהיו ביציאת מצרים ימשיכו תמיד "לְדוֹר וָדוֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמוֹ קַיָּם וְכִסְאוֹ נָכוֹן וּמַלְכוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיֶּמֶת. וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים וְנֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים". אבל כל זה לא ניתן לראייה אם לא מסתכלים בעין השכל כמו בפרשת "ויאמר". 

ולכן שאנו רואים כי משתלט עלינו פחד ואנחנו לא רואים את ה' שפועל במציאות, נסתכל בציצית, נלמד לראות בה את נוכחות ה' לנגדנו תמיד, ולא נחשוש כלל מכל המפחידים למיניהם. נאמר להם מה שאמר יהושע לתושבי הארץ הכנענים. "אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ב"ר נַחְמָן ג' פְּרוֹזְדִּיגְמָאוֹת (אִגְּרוֹת) שָׁלַח יְהוֹשֻׁעַ אֶצְלָם. הָרוֹצֶה לִפָּנוֹת – יִפָּנֶה. לְהַשְׁלִים – יַשְׁלִים. לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה – יַעֲשֶׂה". מי שרוצה להשלים עם נוכחות עם ישראל בארץ ישראל ויקבל עליו להיות גר תושב כפי ההלכה – נשלים איתו. מי שירצה לעזוב את הארץ – נעזור לו. ומי שיישאר וירצה להילחם בנו – נילחם בו בכל הכוח שיש ברשותנו. 

ויהי רצון שנזכה לראות את נוכחות ה' עין בעין כאמור: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן: פִּצְחוּ רַנְּנוּ יַחְדָּו חָרְבוֹת יְרוּשָׁלִָם כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם וְרָאוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ". אמן ואמן.