"וָוֵי הָעַמּוּדִים וַחֲשֻׁקֵיהֶם כָּסֶף"
שמעתי מאדם אחד שהיה נוכח בהכנסת ספר תורה בהשתתפות גאון עוזנו ותפארתנו מרן הבן איש חי זיע"א, ובאותו מעמד פנה הבן איש חי לר' חיים, אחד העניים שהיו שם, שהיה ידוע כבעל זיכרון עצום, וביקש ממנו שיצטט לו את כל הפסוקים שבהם יש אותיות כפולות רצופות בתורה, ובתמורה הוא ייתן לו מג'יד אחד על כל פסוק.
מיד אמר לו ר' חיים שהוא יאמר לו את כל הפסוקים, אך אין לו פסוק עם האות עי"ן, והתחיל למנות לפי סדר: א – "ומקללך אאר"; ב – "בשבתך בביתך"; ג – "ועשית מעקה לגגך"; ד – "או דדו או בן דדו יגאלנו"; ה – "ההוא אמר"; ו – "ווי העמודים וחשוקיהם כסף"; ז – "וכתבתם על מזזות"; ח – "חח ונזם"; ט – "ולטטפות בין עיניך"; י – "ישתו יין נסיכם"; כ – "וככה תאכלו אותו"; ל – "ועשית ללאות תכלת"; מ – "ממושבותיכם תביאו לחם תנופה"; נ – "ושננתם לבניך"; ס – "מרעמסס סוכותה".
ואז עצר ר' חיים ואמר שוב שאין כפילות בתורה באות עי"ן, ורק בנביא יש: "התרועעי הארץ". ואז המשיך שוב את פסוקי התורה: פ – "חופף עליו כל היום"; צ – "את צץ הזהב"; ק – "במחקק במשענותם"; ר – "רר בשרו"; ש – "כאשר שש ה' אלקיך".
כשהגיע ר' חיים לאות תי"ו, אמר לבן איש חי: "הרי הרב מאמין לי שאני יודע, אז קודם יביא לי עוד מג'יד". נתן לו הבן איש חי עוד מג'יד, ואז אמר לו ר' חיים את הפסוק: "נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו", והוסיף ואמר: "הכפילות של 'נתון תתן' – זה לתת פעם נוספת…", ונתן לו הבן איש חי עוד מג'יד על חכמתו.
מתוך אביהם של ישראל על הפרשות | פרשת ויקהל