שלום וברכה,
מבקשת לשאול את כבוד הרב.
ישנה כעת התארגנות של בנות דתיות בוגרות שירות לאומי,
לגיוס למילואים בצבא
(בדומה להליך בו התגייסו גברים חרדים בוגרים).
תהליך הגיוס כולל צו ראשון, המתאימות יזומנו לגיוס שיכלול טירונות כשלושה שבועות (בבסיס סגור, רק לבנות שיתגייסו במסלול זה)
ולאחר מכן שיבוץ לפי צרכי הצבא (לאו דווקא כקבוצה),
בתפקידים הקרובים לתחום העיסוק שלהן,
על מנת שתרומתן לצבא תהיה הכי אפקטיבית שיש.
המסלול פתוח לנשים מעל גיל 26,
ונאמר כי יפקדו עליהן נשים ויתאפשר קיום אורח חיים דתי,
הן מבחינת לבוש, כשרות, תפילות.
עוד נאמר
שאופן השירות יהיה יומיות
כך שלמעשה זה יהיה בדומה להגעה לעבודה,
לתקופה שאינה ידועה.
אני וחברותיי נשמח להכוונה מכבוד הרב כיצד להתייחס לזה.
מצד אחד
הרצון שלנו לתרום
בצורה שבה בע"ה נוכל להועיל לעם ישראל,
לקחת חלק משמעותי בשעה ההיסטורית שאנו נמצאים בה,
ונראה כי ניתן יהיה להתגייס ובע"ה מבלי לפגום ביראת שמיים ושמירת תורה ומצוות
(רגילה להימצא בחברה מעורבת נשים-גברים-דתיים-חילונים מהעבודה
ומניחה שכך גם רבות מהמתעניינות במסלול הזה).
זו הזדמנות להוסיף ולקדש שם שמיים בדומה לאחינו החרדים שמתגייסים.
מצד שני
מניחות שעצם ההתארגנות הזאת
עלולה להוביל להשלכות כלליות ביחס לגיוס נשים דתיות לצבא, ולהשפעות בהקשרים כלליים ורחבים בחברה הישראלית,
שמעבר לכוונה האישיות שלנו בהצטרפות למסלול הזה.
נציין שאנחנו עדיין לא נשואות (בין המתעניינות יש נשואות ואמהות,
המסלול פתוח גם עבורן).
מדובר בבנות בוגרות
(מעל גיל 26),
בינהן עובדות סוציאילות שכנראה יעבדו עם פצועי מלחמה, מהנדסות, מתכנתות ובעלות מקצועות שהצבא זקוק להן.
נציין שלא ידוע לנו מראש לאיזה תפקיד כל אחת תשובץ,
זה יוודע רק בסיום הטירונות,
אבל משתדלים לשבץ לפי המקצוע.
החיול יהיה בשני ושלישי בעוד שבוע
והטירונות תתחיל ברביעי
נודה לתשובה האם נכון יהיה להתמיין ולהתגייס באופן הזה,
ובמידה וכן
האם נכון יהיה לפרסם לחברות נוספות את המסלול ולעודד לכך
אין ספק שצריך לעזור למדינת ישראל בעת הזאת. עם זאת לא צריך לותר על הערכים שלנו כשאנחנו מתגייסים.
צריך לזכור כי התגייסות בנות לצה"ל יש בה הרבה בעיות קשות, במיוחד לבחורות צעירות.
התגייסות של בנות מעל גיל 26 תפרוץ את הסכר שקיים עדיין ותגרום סחף של התגייסות לבנות צעירות. בנות שפחות בשלות להתמודדות עם חברה חילונית מעורבת שבה יש סמכות למפקדים עליה.
הפתרון צריך להיות בנשים שהן אזרחיות עובדות צה"ל. כך הן תוכלנה לתרום את כשרונותיהם לטובת הלחימה בלי לותר על הערכים שלהן.
כל מי שאומר כי זה בילתי אפשרי, יש לחשוד בו כי הוא מנסה ליישם את הדברים שאמר סגן הרמטכ"ל יאיר גולן שצריך להשתמש בצבא על מנת לחנך מחדש את הציבור הדתי לאומי לערכים של אנשים כמוהו ולא לערכים שהם רוצים בהם.
הפטרונות של אנשים כמוהו היא מסוכנת ונוראה. וצריכים לזכור שהוא היה סגן הרמטכ"ל ויש בהחלט לחשוש כי אנשים בדעות שלו יאמצו את הדרך הרעה שלו.
אין שום ספק כי חייל שלא נהרג כלל ורק נכנס לעזה להילחם הוא בגדר קדוש שנכנס למקום סכנה בשביל עם ישראל. בוודאי אם הוא אחר כך גם סבל מירי דו-צדדי או מתאונה מבצעית, שהם חלק מכל מבצע של מלחמה. והוא בגדר הרוג מלכות.
אין ספק שיש כמה בעיות במלחמה בעזה. אבל חשוב להבין שעזה נהרסה ביחד עם כל סביבותיה. המחיר שהם משלמים על המלחמה הזאת הוא גדול מאוד. וזה מאוד חשוב שהעזתים יבינו שלא מתעסקים איתנו. במיוחד שהמלחמה ממשיכה עוד ועוד והם משלמים עוד ועוד. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה. במיוחד שזה הרבה יותר מחצי כוס מלאה. כך אנחנו כל הזמן מתקדמים להכניע את העזתים. אין שום ספק כי אחרי מה שקורה שם הרבה עזתים יברחו למדינות אחרות. הרבה מהם לא ירצו בכלל לחיות ולהתחתן וללדת ילדים. הם רואים את כל ההרס ומתייאשים. וזה העיקר והמטרה הגדולה של המלחמה. עם כל החסרונות שמנית, המעלות הן לאין ערוך יותר גדולות.
המצוות שלך היא מצוות גדולות. את עושה דברים כל כך חשובים. אשרייך ואשרי חלקך.
הלוואי וכל כספי המעשרות ילכו לדברים חשובים כאלה.
תבורכי עד בלי די. יבורך בעלך הצדיק ביחד עם כל אחיו הלוחמים. ברכת השם תהיה עליהם תמיד.
אם בוער לך לכתוב, תכתוב. אבל אם יש לך ספק – עדיף ללכת עם ביטחון ולא להתעסק עם זה כלל. שה' ישמור אותך ואת כל אחיך הלוחמים ויחזירכם לביתכם בריאים ושלמים.
החבר שלך הוא במקום שאין כל בריה יכולה להבין ולעמוד במחיצתו. אבל ידוע הסיפור שמספרת הגמרא על אברהם אבינו וצדיקים אחרים שמגיע להם להיות בגן עדן, אבל מרוב שהם אוהבים את עם ישראל ורוצים להגן עליו הם יושבים בפתח הגיהינום כדי לחלץ משם אנשים שאפשר להוציאם. אין ספק כי החיילים שמסרו את נפשם כאן בעולם הזה בשביל להציל ולהגן הם במעלה הכי גבוהה שיכולה להיות בעולמות העליונים. אבל בשעות הללו הם לא מתענגים על נעם גן עדן, אלא מתפללים על אחיהם החיילים ועל האזרחים ועל העולם כולו. בדרך כלל לא רואים חלום סתם, החלום הוא אמירה בשבילנו, הוא כנראה רוצה לבקש ממך לעזור לו בתפילות שלך או במעשים שלך. שה' יהיה בעזרך.
אם מדובר בכבודה של המשפחה אז מותר.
הנביא ירמיהו מזכיר את המקוננות (ירמיהו ט טז). בשו"ע מוזכר שהיו משכירים חלילים להלוויית המת (חו"מ שלג ה). והיו משכירים מקוננות מקצועיות (שו"ע יו"ד שמד ג). ויש הלכות מתי מותר להשמיע את המקוננות ואיך הן היו מקוננות (או"ח תכ ועוד).
בימינו זה פחות שגרתי, אבל כשאחד מהאבלים רוצה לקונן על המת באמצעות שיר צער, בוודאי שאנחנו נכבד את רצונו.